# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/29/2/

ולהקים ולרומם את הדעת הוא על־ידי שבח הצדיקים. כשמשבחין ומפארין את הצדיקים, על־ידי־זה נתרומם הדעת, בבחינת (דברים לב): כנשר יעיר קנו. נשרא – דא רוחא (כמובא בתקון ג' מהי"א תיקונים), דא בחינת צדיק, בבחינת (במדבר כז): איש אשר רוח בו. יעיר קנו – שהוא מעורר המחין מתרדמותן, מבחינת מחין דקטנות, מבחינת שנה. קנו – דא קנה חכמה קנה בינה (משלי ד), שהם המחין. ואפלו מלאכים, כשרוצים לעשות דבור שיהיה נשמע ונתקבל אצלם, בבחינת: עשי דברו לשמע בקול דברו, אזי הם משבחין ומפארין את השם יתברך תחלה, שהוא צדיקו של עולם, בחינת (תהלים קמה): צדיק ה’ בכל דרכיו, ועל־ ידי־זה נעשה הדבור בבחינת: לשמע וכו’. וזה (תהלים קג): ברכו ה’ מלאכיו, הינו השבח שמשבחין תחלה את השם יתברך, שהוא צדיקו של עולם, ואחר־כך, על־ידי־זה: עשי דברו לשמע בקול דברו, שעושין הדבור, שהוא נשמע ונתקבל: