# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/29/3/

וזה בחינת בגדים לבנים, הינו תקון הדבור, שהוא בחינת מלכות – פה, הוא בחינת בגדים לבנים, כי צריך לשמר מאד את הבגדים, שלא יבזה את הבגדים, רק לשמרן כראוי, שלא יבוא עליהם שום כתם ורבב. וכל מי שהוא גדול יותר, צריך לשמר את הבגדים יותר, כי כל מי שגדול יותר, מדקדקין עמו יותר. ועל־כן תלמיד־חכם, שנמצא רבב על בגדיו, חיב מיתה (שבת קיג), כי עמו מדקדקין יותר, כי הבגדים בעצמם הם דנין אותו, בבחינת דינא דמלכותא, כי הבגדים הם בחינת מלכות, כי רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותא (שבת קיג.), שזהו בחינת מלכות, בחינת (תהלים כד): מלך הכבוד. והם בחינת צדק מלכותא קדישא, שזה בחינת הבגדים, בחינת (איוב כט): צדק לבשתי. והמבזה אותם, נמצא שהוא כמורד במלכות, ואז דינא דמלכותא דן אותו.

ועל־ידי־זה עושה פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה, בבחינת נחש משיך לה לגבה ואטיל בה זהמא, בבחינת דם נדה, בבחינת (ישעיה סג): מדוע אדם ללבושך. וזהו בחינת הכתם והרבב, שנמצא על בגדו, שעל־ידי־זה נפרדת בחינת המלכות הנ”ל, שהיא שכינת עזו מקדשא בריך הוא, ואז (ירמיה כה): שאג ישאג על נוהו – על נוה דילה, ואז שולטת שפחה בישא, שהוא מלכות דסטרא־אחרא, בבחינת (משלי ל): שפחה כי תירש גברתה, שהיא אשה רעה, שהיא בחינת עת רעה, כי יש כ”ח עתים: עתים לטובה, עתים לרעה, וצריך להכניע שפחה בישא, שהיא עת רעה, בבחינת (קהלת ט): בכל עת יהיו בגדיך לבנים, בכל עת דיקא. בגדיך לבנים, הינו בלא רבב, הינו בחינת טהרת השכינה מנדתה, בבחינת דם נעכר ונעשה חלב (בכורות ו: נדה ט).

והרשעים בעוונותיהם גורמין אפרשותא בין קדשא בריך הוא ושכינתה, כי גורמין לה דם נדה, ואז היא נקראת עיר הדמים (נחום ג), ועל־שם זה רשעים נקראים אנשי דמים, כי שס”ה לא־תעשה תלויים בשס”ה גידים, ששם תהלוכת הדמים, ולפי בחינת לא־תעשה שעוברים, כן מעוררים דם נדה להשכינה, כי כמה מיני דמים יש. בכן צריך להמתיק את הדמים האלו, הינו לתקן הלאוין, שהם הגידין, ולהמשיך להם לבנונית, בבחינת: דם נעכר ונעשה חלב. וזהו: בכל עת יהיו בגדיך לבנים – בגידיך דיקא, להמשיך להם לבנונית: