# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/29/4/

ולתקן כל העברות בפרטיות הם רבים מאד, וכבד על האדם, ואי אפשר לתקן אותם, כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו. בכן צריך לתקן כלליות הגידים, שהוא בחינת (דברים ד): ויגד לכם את בריתו, ואז, על־ידי תקון הברית, שהוא כלליות הגידין, נתתקן ממילא כל הלאוין שעבר, ונמשך להם לבנונית. ועל־שם זה נקרא כלליות הגידין, שהוא הברית־קדש, שדי, על־שם ששדי ויורה כחץ לבנונית ותקונים לכל פרט ופרט כפי צרכו, ואפלו למקומות הצרים והדקים, כי יש מקומות צרים ודקים, שאי אפשר לבוא לשם שום תקון כי־אם על־ידי תקון הכללי, שהוא זורק לבנונית ותקונים גם למקומות הצרים והדקים, בבחינת (איוב כב): והיה שדי בצריך – ששדי ויורה תקונין לכל מקומות הצרים.

ועל־שם זה נקרא ברית: זהר הרקיע, כי קדם התקון, אזי הרקיע הוא בבחינת (איוב כ): יגלו שמים עונו, ואחר התקון, אזי מזהיר ומטהר את הרקיע, בבחינת לשון של זהורית, שהוא מלבין עוונותיהן של שס”ה לאוין, ומשפיע לבנונית בשס”ה גידין, בבחינת: בכל עת יהיו בגדיך לבנים.

כי כל הלבנונית נמשך מן המח, בחינת: ונוזלים מן לבנון – מן לבונא דמחא (זוהר פנחס דף רלה:), ועל־ידי תקון כלליות הגידין נתרומם המחין, בבחינת: כנשר יעיר קנו. נשרא דא רוחא, שהוא כלליות הגידין, בחינת (יהושע ב): ולא קמה עוד רוח באיש. יעיר קנו – שהוא מעורר "קנה חכמה קנה בינה" מבחינת שנה. על גוזליו ירחף – שהוא מרחף ומגן על המחין שהיו מתחלה נגזלין, בבחינת (משלי כח): גוזל אביו ואמו, הם המחין, שהם אב בחכמה ואם לבינה. וזה בחינת (ברכות ג): תינוק יונק משדי אמו. תינוק, הינו המחין דקטנות, שהוא יונק ונגדל מקטנותו על־ידי תקון הכללי, שהוא שדי ויורה כחץ. וזה: אמו, דא כנסיה, כמו שכתוב (משלי כג): אל תבוז כי זקנה אמך, פרש רש”י: כנסיתך, ששם נתכנסין ונכללין כל התקונים.

וזה עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, הינו על־ידי תקון הברית, על־ידי־ זה עקר ההתקרבות של ישראל לאביהם שבשמים, בבחינת (שמות יט): ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי. נשרא זה תקון הכללי, שהוא בחינת: ויגד לכם את בריתו כנ”ל, הינו תקון הברית. על־ידי־זה דיקא: ואבא אתכם אלי – שנתקרבו אליו יתברך, כי עקר ההתקרבות להשם יתברך הוא על־ידי תקון הברית כנ”ל: