# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/29/9/

וזה בחינת משא־ומתן באמונה, כי מי שאינו עושה משא־ומתן באמונה, והוא משקע בתאות ממון, וגוזל את חברו – אזי הוא מעורר דמים הנ”ל, בבחינת: מדוע אדם ללבושך הנ”ל, וגורם דם נדה לשכינה, בבחינת (יחזקאל ז): וזהבם לנדה. וזהו: דמים תרתי משמע (מגילה יד: ועיין חדושי אגדות שבת קלט ד”ה כי כפיכם), הינו דם נדה על־ידי הממון. בשביל זה נקרא גזלה בחינת בגד, כמו שכתוב (ישעיה כד): ובגד בוגדים בגדו, הינו פגם הבגדים הנ”ל, בחינת שנמצא רבב על בגדיו. וזה שתרגם יונתן (על פסוק ובגד בוגדים בגדו הנ”ל ובסנהדרין צד): בזוזי ובזוזי דבזוזי, הינו בחינת תאות ממון, שכל מה שיש לו יותר, הוא חומד יותר.

וזה עקר תקונו של המשא־ ומתן – שיכון בכל הלוך והלוך ובכל דבור ודבור, שהוא הולך ומדבר בשעת המשא־ומתן, שכונתו כדי שירויח כדי שיתן צדקה. וזה הוא בחינת תקון הכללי של הדמים, כי הצדקה הוא בחינת כלליות הגידין, בבחינת (הושע י): זרעו לכם לצדקה, בבחינת זרע גד, הוא טפה חורתא, שעל־ידי התקון הזה נתרומם המחין, בבחינת מחא חורתא ככספא. ועל־שם זה נקרא משא־ ומתן, להורות שיש בו תקון לבחינת בגדים הנ”ל, לבחינת דמים הנ”ל. משא, זה בחינת (תהלים לח): כי עונותי עברו ראשי, כמשא כבד יכבדו ממני, שהם השס”ה לאוין הנ”ל, שמתגברין על הראש, שהוא המחין, בבחינת: לא תעמד על דם רעך כנ”ל, והוא בחינת פגם הבגדים הנ”ל כנ”ל. וזה: כבד יכבדו, הינו בחינת מלך הכבוד הנ”ל. כבד, הינו בחינת הדמים, שהכבד מלא דם, שהוא בחינת דם נדה הנ”ל. ומתן, הוא בחינת תקון הכללי, שהוא הצדקה, בחינת (משלי יח): מתן אדם ירחיב לו, בחינת קשת הברית, שהוא הצדיק, בחינת (תהלים לז): צדיק חונן ונותן. וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ר”ה ו): בפיך – זו צדקה, שאז הדבור מתר: