# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/30/6/

ולפעמים שנופל, חס ושלום, בחינות המלכות דקדשה, בחינות חכמה תתאה, לגלות של ארבע מלכיות, כי המלכות הוא בחינות דל”ת, בגין דלית לה מגרמה כלום, כי־אם על־ידי ענפי השכל העליון, המתפשטין לשם. וגם היא כלולה מארבעה עולמות, כי בכל עולם ועולם יש בחינות המלכות, בחינות חכמה תתאה, שהיא בחינות החכמה, המנהגת את העולם כנ”ל. וכל החכמות של העכו”ם, כלם הם תחת החכמה תתאה הנ”ל, ומשם יונק חכמתם, וכשיונקים, חס ושלום, יותר מהראוי להם, אזי מתגברים, חס ושלום, ונעשה ממשלת הארבע מלכיות, שהם ארבע גליות – ומי יכול לסבל את קול הצעקה והזעקה הגדולה, כשנופל בחינות המלכות, בחינות החכמה תתאה, ביניהם, חס ושלום, בבחינות (קהלת ט): זעקת מושל בכסילים. דהינו הזעקה כשנופל הממשלה, בחינות המלכות, בחינות חכמה תתאה, בין הכסילים, שהכסיל רוצה להתחכם, שרוצים לינק ולהמשיך לתוך החכמות שלהם, שהם כסילות באמת, את בחינות החכמה האמתיות, בחינות חכמה תתאה הנ”ל. וגם יש עוד צעקה גדולה מזה, דהינו שהשם יתברך, כביכול, בעצמו שואג, בבחינות (ירמיה כה): שאג ישאג על נוהו – על נוה דילה, שהוא בחינות המלכות, שנופל בגליות של ארבע מלכיות.

וצריך לראות לחתך ולהבדיל את בחינות המלכות הנ”ל מבין הארבע גליות, ולהעלותה משם. ועקר עליתה – על־ידי בחינות החסד, בבחינת (ישעיה טז): והוכן בחסד כסא, בחינת (הושע י): קצרו לפי חסד, שעל־ידי החסד קוצרין וחותכין את הדלת, בחינת המלכות, ומבדילין אותה מהם, ומעלין אותה אל אור הפנים.

ועל־כן אברהם היה איש החסד, והיה משתדל תמיד לעשות חסד, כדי להעלות בחינת המלכות מהם, ועל־כן רדף אברהם אחר הארבעה מלכים כדי להכניעם, שהן בחינת הארבע מלכיות דסטרא־ אחרא, כי אברהם היה שונא ממון, כי מאס ממון סדום, כמו שכתוב (בראשית יד): אם מחוט ועד שרוך וכו’ ולא תאמר אני העשרתי את אברם. כי אברהם תקן שחרית (ברכות כו:), בחינת שחרות הנ”ל, שהוא בחינת השכל התחתון הנ”ל, בחינת חכמה תתאה, שהוא בחינת שחרות כנ”ל, שזוכין לתקן בחינה זאת על־ידי שונא בצע כנ”ל.

ועל־כן יצא מאברהם יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, שהם בחינת: כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאל, שהם כנגד ארבע מלכיות שבקדשה, כידוע. יצחק זה בחינת בן חכם, כי יצחק על־ שם הצחוק והשמחה, בחינת (משלי י): בן חכם ישמח אב. עשו הוא בן רשע. יעקב הוא בן תם, כמו שכתוב (בראשית כה): ויעקב איש תם. ישמעאל הוא בחינת בן שאינו יודע לשאל, כי ישמעאל עשה תשובה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ב”ב טז:), ועקר התשובה היא בבחינת שאינו יודע לשאל, הינו לעשות תשובה ולשאל כפרה מהשם יתברך על שאינם ידועים, שזה עקר התשובה, בבחינת (תהלים סט): אשר לא גזלתי אז אשיב. וזה בחינת: אברהם תקן שחרית, נוטריקון: ח’כם, ר’שע, ת’ם, ש’אינו י’ודע – שהם בחינת הארבע מלכיות כנ"ל.

וזה (שמואל–א טו): וישסף שמואל את אגג. כי אגג הוא כללות הארבע מלכיות דסטרא־אחרא, כמו שכתוב (במדבר כד): ראשית גוים עמלק. וזה שפרש רש”י: וישסף – חתכו לד’, הינו שחתך והבדיל את הדל”ת – שהיא בחינת מלכות דקדשה, דלית לה מגרמא כלום וכו’ כנ”ל – מאגג, שהוא כלליות ארבע מלכיות דסטרא־אחרא, והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים. וזה: וישסף, ראשי־תבות: ש’בועות, ס’כות, פ’סח – כי עקר חיותה מאור הפנים שבשלש רגלים כנ"ל, בבחינת (שמואל–ב יא): ויהי לתשובת השנה, לעת צאת המלכים. תשובת השנה, זה בחינת שלש רגלים, שהם ימי דין, ימי תשובה, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (ר”ה טז): בפסח נדונין על התבואה, בעצרת וכו’, ואז עת צאת המלכים כנ”ל, שמוציאין את בחינת המלכות דקדשה מגליות של הארבע מלכיות, ומעלין אותה אל אור הפנים, המאיר בשלש רגלים כנ”ל.

ועל־כן יש ארבע בחינות בכל רגל: בפסח הם ארבע כוסות, בשבועות הוא סדר המשנה, שהוא ארבע פעמים ביד כל אחד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (עירובין נד:): כיצד סדר משנה וכו’, בסכות היא ארבעה מינים – הכל כנגד בחינת הד’ הנ"ל, בחינת מלכות הנ"ל, שצריך להעלותה אל האור הפנים על־ידי שמחות המצוות, שמתקבצין לתוך הרגלים כנ"ל: