# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/31/5/

ויש שני בחינות ברית: בחינות אברהם ובחינות אליעזר. אברהם הוא ברית עלאה, שהוא רקיע המבדיל בין מיין עלאין למיין תתאין. והוא בחינות בן חורין, בבחינות (קהלת י): אשריך ארץ שמלכך בן חורין. והוא עבד תולדין, בבחינות (בראשית יב): ואת הנפש אשר עשו בחרן. כי החרות תלויה בברית, בבחינות (זכריה ט): בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור.

ואליעזר הוא ברית תתאה, בבחינות (שמות כג): כי שמי בקרבו, שמו כשם רבו, שהוא חנוך, מט”ט, בחינות (בראשית יד): וירק את חניכיו, בחינות (משלי כב): חנך לנער, בחינות (קהלת שם): אי לך ארץ שמלכך נער. והוא תחת ברית עלאה, בבחינות (בראשית כד): שים נא ידך תחת ירכי. והוא רקיע המבדיל בין מיין דכין למיין מסאבין, בין אסור והתר, ובין כשר ופסול, ובין טמא וטהור. וזהו בחינות: חנך לנער על־פי דרכו, על־פי דיקא, הינו תורה שבעל־פה:

וברית עלאה הוא שמירת הברית־קדש, וברית תתאה הוא שמירת אסור והתר וכו’. וצריך לאדם להיות לו אלו שני בחינות ברית, הינו שיהא צדיק ולמדן, כי לא עם־הארץ חסיד (אבות פ”ב). צדיק נקרא על־ידי שמירת הברית־ קדש, ולמדן – על־ידי אסור והתר:

וזהו: אם הרב דומה למלאך ה’ צבאות וכו’ (מו”ק יז). צריך שיהא צדיק ולמדן. מלאך זה בחינות למדן, בחינות מט”ט כנ”ל. צבאות, אות הוא בצבא דילה, בחינות: צדיק אות ברית. ובכל מקום שמזכר צדיק, גם ברית תתאה נכלל בו, כי התחתון נכלל בעליון, בבחינת: ידך תחת ירכי: