# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/31/7/

ודע, שלא די לאדם בהשתוקקות בלב בלבד, כי צריך האדם להוציא בשפתיו כסופיו, ועל זה נסדר סדר התפלות, כי על־ידי השתוקקות בלב נעשה נפש ונקדות בכח, וכשמוציא את תשוקתו בפיו, אזי נעשה הנפש בפעל, כי עקר מוצא הנפש היא מפיו, בבחינת (שיר־השירים ה): נפשי יצאה בדברו, ובשביל זה: תורה יבקשו מפיהו, מפיהו דיקא. וגם תרגומו של (בראשית ב): ויהי האדם לנפש חיה – תרגומו: לרוח ממללא, כי עקר הנפש מהדבור: