# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/33/6/

ואפלו במדות עצמן, כל אחד לפי בחינתו הוא בחינת דעת לבחינה שתחתיה, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: מה שעשתה חכמה עטרה לראשה, עשתה ענוה עקב לסלותא (מדרש רבה שיר־השירים, הובא בתוספות יבמות קג: ד”ה המסוליים). נמצא, שהמדרגה הפחותה של עולם היצירה, הוא בחינת דעת לעולם העשיה שתחתיו. נמצא, שיש אדם שאהבתו שיש לו עם השם יתברך במדותיו ובזמן, הוא בחינות אהבה שבדעת שלמעלה מהזמן להאדם שהוא במדרגה פחותה ממנו:

וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מו”ק יז): כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו – אם הרב דומה למלאך ה’ צבאות. הינו שכופה את יצרו, אזי הוא דומה למלאך ה’ צבאות, כמו שכתוב בזהר: ברכו ה’ מלאכיו גברי כח – אלין אנון דמתגברין על יצריהון וכו’. כי על־ידי־ זה שכופה את יצרו, אזי אותיות התורה בולטין ומצטרפין, אזי הוא בחינות נעשה ונשמע, כי עושה ובונה אותיות התורה, וזוכה למשמע קול התורה מלעלא. בודאי מזה הרב תורה יבקשו מפיהו, כי בודאי יודע הוא את התורה, אפלו מדברים גשמיים הוא מלקט אותיות התורה. וזה: כי שפתי כהן ישמרו דעת. כהן הוא בחינות חסד. ישמרו דעת – הינו שיתגלה על־ידי הרב הזה האהבה שבדעת, שהוא לפי מדרגתך אהבה שהוא למעלה מהזמן, שהוא: יום אחד יודע לה’ וכו’: