# א

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/35/1/

דע, כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם, והוא בחינת זרקא, המובא בזהר הקדוש (תיקונים תיקון כא דף מג: ובדף ס. ותיקון סד דף פו: ובתיקונים שבסוף הזוהר חדש דף קט:), דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. ומאן ההוא אתר, הוא חכמה. כי חכמה היא שרש כל הדברים, כמו שכתוב (שם קד): כלם בחכמה עשית. לכן צריך כל אחד לשמר את שכלו משכליות חיצוניות, המכנה בשם בת פרעה. כי עקר החכמה לקנות שלמות, אינם רק חכמות אלקות, ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות, ואינם חכמות כלל. ו”בת” היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (מנחות קי): הביאי בני מרחוק וכו’, ובנותי – אלו גליות שבשאר ארצות, שדעתן אינם מישבת עליהם כבנות. פרעה – לשון בטול, כמו שכתוב (שמות ה): אל תפריעו את העם.

וחכמות חיצוניות הם בחינת קנה, כי יש קנה בקדשה, הם חכמות קדושות, כמו שכתוב (משלי ד): קנה חכמה. וזה לעמת זה עשה אלקים, הינו קנה שבקלפות, כמו שכתוב (תהלים סח): גער חית קנה, והם חכמות חיצוניות. ישראל הם עם קדוש, וכל אחד ואחד מישראל יש לו חלק אלוה ממעל, שהוא בחינת חכמה, כמו שכתוב: כלם בחכמה עשית (תהלים קד). ועל־שם זה נקראים ראשית, כמו שכתוב (ירמיה ב): קדש ישראל לה’ ראשית וכו’. אבל בשעת הולדה, השכל מצמצם אצל כל אחד ואחד, וכשמתחילין להשתמש בו בהתבוננות עבודת השם יתברך, אזי שכלו הולך וגדול, כמו שכתוב (מלכים–א ה): ותרב חכמת שלמה. וכשאדם מכניס בתוך שכלו הקדש מחשבות חיצוניות, הם חכמות חיצוניות, אזי נתמעט קדשת שכלו כפי תפיסת המקום של חכמה חיצוניות, שכל חיצוני, בתוך שכל הקדש. והחכמה חיצוני היא נעוץ בתוך השכל הקדש כקנה, ומחסר מקום הקדשה, ועל זה הקנה, הינו זה השכל, מתלקטים ומתחברים כל המדות רעות ומגנות.

וזהו (סנהדרין כא:): כשנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל ונעץ קנה בים. הינו, שגם למעלה, מהשתלשלות הגבורות, שזהו בחינת: ירד גבריאל, נעשה סוספיתא דדהבא, הינו בחינת קלפות, שהם חכמות חיצוניות, הנקרא גם־כן קנה, ונעץ בים החכמה, שמחסר מקום הקדשה, והעלה עליו שרטון, הינו בחינת מדות מגנות, ועליו נבנה כרך גדול של רומי, הינו נחש הקדמוני, הכרוך אחר קדשה, ועל־שם זה נקרא כרך גדול, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוכה נב): כי הגדיל לעשות (שדרשו שם, שהיצר הרע מתגרה בישראל דיקא, ובגדולים דיקא, כמו שאמרו שם: ובתלמידי־חכמים יותר מכלם, ועל־שם זה נקרא הנחש והיצר הרע כרך גדול), שהוא כרוך תמיד אחר גדולי הדור ביותר משאר אנשים, שהוא בונה בנינו על זה השכל החיצוני: