# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/35/7/

אבל כשאדם מכניס שכלו, הינו נשמתו, בתוך האמונה, הינו פשטא אוריתא, הינו משא־ ומתן, בבחינת: חדשים לבקרים. אזי צריך לשמר האמונה, שלא יינקו ממנה החיצונים, כי היא שוכנת בתוך החיצונים, בחינת (יחזקאל ה): זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וסביבותיה ארצות. וירושלים הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב: קריה נאמנה. והוא בחינת לילה, כמו שכתוב: ואמונתך בלילות. והוא פשטא אוריתא, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: במחשכים הושיבני, ולחשך קרא לילה. והיא בחינת המאור הקטן, כמו שכתוב: ואת המאור הקטן לממשלת הלילה. וצריך להמשיך בחינת חשמ”ל מעולם הבינה, להלביש את המלכות, הינו אמונה, שלא יינקו ממנה העכו”ם והארצות שסביבותיה. וכשאדם עוסק במשא־ומתן כל־כך באמונה כמו רב ספרא, ומקים (תהלים טו): ודובר אמת בלבבו (כשארז”ל מכות כד) – זו הבחינה נעשה חשמ"ל, הינו מלבוש, סביב האמונה, ואזי אמא מסככת על בנהא, שלא יינקו ממנה, והיא: אם לבנה תקרא (משלי ב), ובינה – לבא (הקדמת תיקונים). וזה שמקים: ודובר אמת בלבבו, אזי אמא מסככת על בנהא, שהלב עושה חשמ”ל, הינו מלבוש, סביב האמונה, שלא יינקו ממנה החיצונים.

וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ב”ב שם): הרוצה שיעסק בדיני ממונות, ישמש את שמעון בן ננס. הינו הרוצה לעסק במשא־ומתן באמונה, הינו פשטא אוריתא, הנקרא חשך, כמו שכתוב: במחשכים הושיבני, ונקרא אמונה, כמו שכתוב: ואמונתך בלילות, אזי צריך להמשיך חשמ”ל מהלב, הינו שיקים: ודובר אמת בלבבו. והחשמ”ל הזה, הוא מלביש את המאור הקטן, הינו את האמונה, בבחינת: אמא מסככת על בנהא. וזהו: ישמש את שמעון בן ננס. כי שמיעה תליא בלבא, כי חשמל לב גימטריא שמע, כמו שכתוב (מלכים–א ג): ונתת לעבדך לב שומע. ובן ננס, בחינת אמונה, היא בחינת בן ננס, הינו המאור הקטן: