# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/35/9/

וזה החשמ”ל, הנעשה מבחינת: ודובר אמת בלבבו. ומלביש להאמונה, הוא בחינת רצועות, כי רצועות הם מקיפי מלכות, הינו אמונה. וזה שאמר רב לרב שמואל בר שילת (ב”ב כא): כד תמחי לינוקא, לא תמחי אלא בערקתא דמסאני. תמחי – לשון טהרה, כמו שכתוב (ישעיה מד): מחיתי כעב פשעיך. ינוקא, הוא בחינת מאור הקטן, היא בחינת שנה. לא תמחי אלא בערקתא דמסאני – הינו רצועות של תפלין, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה יז): בשכר שאמר אברהם “מחוט ועד שרוך נעל” זכו בניו לשני מצוות: לחוט של תכלת ולרצועות של תפלין. ועד שרוך נעל, תרגומו: ערקתא דמסאני. הינו: כשאתה רוצה לשמר את המאור הקטן, הינו משא־ומתן באמונה, שלא יינקו ממנה החיצונים, לא תוכל לשמר את הננס, הינו מאור הקטן, הינו ינוקי, אלא בערקתא דמסאני, הינו רצועות של תפלין. הינו, שתמשיך חשמל מ”בינה לבא” להלביש את האמונה, הינו בחינת: ישמש את שמעון בן ננס כנ”ל, הינו שיקים ודובר אמת בלבבו בשעת עשית המשא־ומתן, כרב ספרא.

ו”רצועה” גימטריא ש”ע, לרמז שעל־ידי החשמ”ל הזה, שהוא בחינת: דובר אמת בלבבו, נשמר האמונה והנשמה, הינו המחין שבתוכה, ומקבלת מאור הפנים, שהוא ש”ע נהורין של פנים עליונים, הנמשכין מתקון ואמת, כידוע.

וזהו שאמר (שם רב לר”ש הנ”ל): דקרי קרי, ודלא קרי להוי צותא לחברו. כי הדבר קשה: הא תינח מי שהוא בר אורין, ועוסק במשא־ומתן באמונה, אזי המשא־ומתן הוא טובה אצלו, שהמחין שלו מתחדשין. אבל מי שהוא אינו בר אורין, מה הנאה יש לו שעוסק במשא־ ומתן. דע, מי שהוא עוסק במשא־ומתן באמונה, הוא עושה טובה לחברו שהוא משרשו, שמחין של חברו מתחדשין בתוך המשא־ומתן שלו שבאמונה. וזהו: דקרי קרי, מי שהוא בר אורין, אזי טובה לו שנתחדש שכלו בתוך האמונה, ויהיה לו מחין חדשים ללמוד ולדבקות הבורא. ודלא קרי להוי צותא לחברו, הינו שהוא עושה טובה לחברו שמשרשו: