# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/37/4/

אבל יש שני בחינות צדקה, כי יש צדקה בחוץ־לארץ ויש צדקה בארץ־ישראל, וצדקת ארץ־ ישראל היא גדולה ולמעלה מצדקת חוץ־לארץ. וכן יש שני בחינות תורה, כי אין דומה התורה היוצאת מהבל שיש בו חטא, להתורה היוצאת מהבל שאין בו חטא (שבת קיט:), כי אין הדין נמתק ואין העולם מתקים, אלא על הבל פה של תינוקות (שם), כמו שכתוב בזהר (בהקדמה דף א:): הנצנים נראו בארץ – אלין אבות העולם. עת הזמיר הגיע – כד אתא עדן לקצצא חיביא מן עלמא. וקול התור נשמע, דא קלא דינוקא דרביא דלעי באוריתא, כמו שכתוב (שיר־ השירים א): תורי זהב. וכתיב (שמות כה): ועשית שנים כרבים זהב. על־ידי קלא דינוקא דרביא נתגלו האבות בעולם להגן. נמצא, כשאתה רוצה שיתגלו על־ידך האבות בעולם כדי לדחות הדין והחשך, שכחה וסכלות מן העולם, צריך שיהיה לך הבל שאין בו חטא, ועל־ידי צדקה דארץ־ישראל תכלל עצמך באוירא דארץ־ישראל, שהוא בחינות הבל הקדוש, שאין בו חטא.

וזה פרוש (ויקרא כו): וזכרתי את בריתי יעקוב וכו’, פרוש, אימתי יתגלון האבות בעולם, כד הארץ אזכר. על־ ידי אוירא דארץ־ישראל ועל־ ידי הבל שאין בו חטא, שהיא בחינת הבל פיהם של תינוקות, כי כן נתברכו תינוקות, כמו שכתוב (בראשית מח): הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי – שעל־ידי התינוקות נתגלו האבות להגן. על־ידי צדקה דארץ־ישראל יכללו באוירא דארץ־ישראל, אויר הקדוש, שהוא בחינת הבל שאין בו חטא.

וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (תענית יא:): היושב בתענית נקרא חסיד, שנאמר: גומל נפשו איש חסד. כי התענית הוא גמילות חסדים לנפשו, הינו לתורה, כמו שכתוב (תהלים יט): תורת ה’ תמימה משיבת נפש. גלל כן נקרא איש חסיד, כי מבטל הדין והחשך, וממשיך חסדים בעולם: