# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/38/7/

וזה שספר התנא (בכורות נז:): ארז נפל במקומנו, ועברו עליו י”ו קרנות על חדו. כי ידוע, שהצדיק שעובד את השם בדבקות גדול ובשכל גדול, כשנופל לאיזה מדרגה פחותה ממנה, אף־על־פי שזאת המדרגה שהוא עכשו בה, גם היא מדרגה גדולה לערך שאר הצדיקים, אבל מחמת שלפי ערכו הוי לה נפילה, הוא מתביש בזה המדרגה, כאלו חטא איזה חטא, ועושה תשובה על זה כאלו חטא, ובא על־ידי־זה לבושה גדולה, הינו בחינת תפלין, בחינת: אז תבין יראת ה’. ובא לבחינת ידיעה חדשה והכרה. ועקר הארת התפלין באים על־ידי הלוחות, כמובא (בזוהר בראשית וכי תשא הנ”ל): כשאמרו ישראל נעשה ונשמע, זכו לחגירת זינא עלאה. ומשה זכה לקרון עור פנים מאור הלוחות, כי הם המחין בעצמן, כי על־ידי חדוד השכל בתורה נתחדדו המחין, ונתוסף בו הכרה ומתביש ביותר. והלוחות הם שרש התורה, ונקראים י”ו, על־שם עשרת הדברות, וארכן ואו ורחבן ואו (ב”ב יד), והצדיק נקרא ארז בלבנון.

וזה שספר התנא בשבחו של הצדיק, שהיה צדיק בדורו, ונפל במקומנו, כי בודאי מדרגת התנא היתה גם־כן גדולה, אבל לפי ערך הצדיק היתה נפילה. ועברו – לשון התגלות, כמו שכתוב (שמות יב): ועבר ה’ לנגף את מצרים. ותרגם אונקלוס: ואתגלי. י”ו קרנות על חדו – הינו על־ידי חדוד שכלו וחדוש שכלו, שקבל על־ידי התורה שנקרא י”ו כנ”ל, נתגלה קרון עור הפנים, הינו בושה, בחינת תפלין. גם הקדוש־ברוך־הוא נקרא מקומו של עולם, וזה פרוש: נפל במקומנו. שנפל להשגות אלקות לפי השגתנו, הגם שגם השגתנו גדולה, אבל לפי ערכו הוי לה נפילה, ששב בתשובה ומתביש בהשגתנו.

וזה פרוש: בראשית – ירא בשת, כי היראה הוא הבושה. תמן ראשי תמן בת, אלה ראשי בית אבותם (שמות ו), הינו תלת גונין דעינא בת־ עין, רמז מקום התפלין, ולטוטפות בין עיניך (שם יג), ותלת גונין דעינא ובת־עין, הם ארבע פרשיות:

וזה פרוש: אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי (ישעיה נח). כי שבת – בחינת בושה, רגלך – בתחלה צריך לתקן הדבור, הנקרא רגל. ואיך תתקן הדבור. עשות חפצך ביום קדשי. כי זהמת הנחש גרם שלשים ותשע קללות, שלשים ותשע מלאכות, וצריך כל אדם להמשיך קדשת שבת, לקדש ימי החל, כדאיתא במכילתא: זכור את יום השבת – זכרהו מאחד בשבת. ולפי הקדשה שמקדש ימי החל, כן נדחה זהמת הנחש, קץ כל בשר, שהוא בחינת רוח סערה, ועל־ידי־זה עולה הדבור. וזה פרוש: עשות חפצך – כשאתה עושה חפציך, הינו בימי החל, ביום קדשי – ידמה כאלו עכשו יום קדשי. הינו, שתמשיך מקדשת שבת על ימי החל, ותקדישם משלשים ותשע מלאכות.

וזה (חגיגה יב:): תניא רבי יוסי אומר: אוי להם לבריות, רואים ואינם יודעים מה רואים, הארץ עומדת על עמודים – הינו בינה, ארץ החיים, שממנה תוצאות התפלין כנ”ל, והתפלה נקרא עמוד, על־שם (תהלים קו): ויעמד פינחס. ועמודים – בחינת תפלה, על המים – הינו על הלב, כמו שכתוב (איכה ב): שפכי כמים לבך נכח פני ה’. ומים על ההרים – זו בחינת תורה, שעל־ידה נתעורר חסד אברהם, כי ההרים זו תורה, שהוא מרומם, כמו שכתוב (משלי ח): בי מלכים ימלכו. גם אברהם נקרא הר, כמו שכתוב (בראשית יט): ההרה המלט. והרים על הרוח – הינו רוח פיו של הקדוש־ברוך־הוא, הינו בחינת דבור, שעל־ידי התורת־חסד נתעלה הדבור כנ”ל, כמו שכתוב: שכבי עד הבקר. ורוח על סערה – הינו שבחינת קץ כל בשר, הוא בחינת אחר הדברים, הוא יונק מהדבור, ונעשה רוח סערה כנ”ל. וסערה על זרועו של הקדוש־ברוך־ הוא – כי הבריות צריכין לקץ כל בשר, כמו שכתוב: והנה טוב מאד – דא מלאך־ המות (ב"ר פ"ט), והשתלשלותם מגבורות עלאין, כי הוא טוב מאד. וזהו שסערה בזרוע. זרוע אלו חמשה גבורות, שמשם חיותו עד זמן בלע המות לנצח (ישעיה כה):

וזה פרוש: מרכבת פרעה וחילו – הינו בחינת תפלין, כמובא בזהר (ויגש דף רי.), שפרעה היא אמא, דכל נהירין אתפרען ואתגלין מנה. ותפלין נקרא מרכבות, כמו שכתוב (דברים לג): רוכב שמים. ושמים, אש ומים, בחינת גונין, כי תפלין הם נהרין מאמא עלאה. ועל־ידי מה תזכה לבחינת תפלין. – ירה בים. ירה, הם הגבורות (פרוש: “ירה” עם הכולל גימטריא גבורה). בים, הוא בחינת דבור, כשתקשר ותעלה את הדבור לשרשה. ועל־ידי מה תוכל להעלות את הדבור לשרשה. על־ידי למוד התורה בלילה, שעל־ ידי למוד הזה נמשך חוט של חסד, ואז: הבקר אור וכו’. ואז הדבור עולה ונעשה בת אברהם, כמו שאמרו (ב”ב טז:): בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. בים גימטריא בכל. וזה: ומבחר שלשיו טבעו בים. התורה נקרא אוריתא תליתאי (שבת פח), ומבחר דא אברהם, כמו שכתוב (נחמיה ט): אשר בחרת באברם. פרוש, על־ידי התורה, שעל־ידה נתעורר מדת אברהם, על־ידה נתתקן הדבור, וקץ כל בשר יטבע בנקבא דתהומא רבא. וזו: טבעו בים סוף – סוף הוא בחינת קץ כל בשר, שהוא דבוק בים הדבור, יטבע בנקבא דתהומא רבא, על־ידי בקר דאברהם, שנתעורר על־ ידי התורה כנ”ל:

(זאת התורה היא סוד כונות תפלין, כמבאר שם בתוך דברי התורה הזאת, וכנרשם מן הצד בהגה איך כל כונות תפלין כלולין שם, והדברים מובנים למשכילים. ועדין צריכין באור רחב לבאר הדבר היטב, ואם יהיה אלקים עמדי, יתבאר הדבר במקום אחר בעזרת השם יתברך. ודע, ששמעתי מפיו הקדוש, שחשב כמה וכמה תורות, ואמר, שכלם הם סוד כונות תפלין, דהינו התורה “בחצצרות וקול שופר” ו”אנכי ה’ אלקיך” ו”קרא את יהושע וכו’”, והתורה “מי האיש החפץ חיים”, “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים”, “אשרי העם – זרקא”, והתורה הזאת: “מרכבת פרעה וכו’”, ועוד כמה וכמה תורות גדולות, שאיני זוכר עתה לפרטם, ואמר, שכלם הם סוד כונות תפלין. אשרי הזוכה להשיגם):