# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/4/6/

וזה בחינת החזרת המלכות לשרשה, כי שרש המלכות הוא אש, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סנהדרין קא:): למה טעה נבט. שראה שיצא אש מאמתו. והתורה נקראת אש, שמשם המלכות, כמו שכתוב (ירמיה כג): הלוא כה דברי כאש, וכתיב (משלי ח): בי מלכים ימלכו. ועקר התורה הם התלמידי־חכמים, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (מכות כב:): כמה טפשאי. דקימא מקמי ספר־ תורה ולא קימא מקמי צורבא מדרבנן.

וזהו (במדבר לא): כל דבר אשר יבא באש, תעבירו באש. דבר – זה בחינת מלכות, שנמשך בתוך הטמאה, בתוך חמימות היצר, כמו (קידושין פא.): נורא בי עמרם. תעבירו באש – תקונו על־ידי אש, הינו ודוי־ דברים לפני תלמיד־חכם כנ"ל. וזה לשון עברה, שהצרוף של עברה עובר בתוך עצמותיו מעבר אל עבר. ומצוה לשון התחברות – כשעושה חבילות חבילות של מצוות (מ"ר אחרי פ' כא), אזי נתחברו שברי עצמותיו, כמו שכתוב (תהלים לד): שומר כל עצמותיו: