# א

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/54/1/

כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב, ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי, שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד, ועל־ ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי, על־ידי־זה נעשה יחוד ה’ אלקי הנ”ל. (כי ה’ אלקים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי, כמובא, וכן מבאר בסבא משפטים דף צח על פסוק זה: ה’ אלקי – דא שרותא דמהמנותא, סליקו דמחשבה ועלמא דאתי):