# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/55/4/

ועל־ידי חזוק הראיה של הצדיק, שרואה צדקת ה’, נתחזק אמונתו ויכול להתפלל, כי לבו נתפשט מעקמימותו, שהיה לו קדם שראה צדקת ה’, כי על־ידי הצדקות של ה’ שרואה, נתפשט הלב מעקמימותו ונתישר, בבחינת (שם): וצדקתך לישרי לב. כי מתחלה נעקם לבו מלהאמין בשלמות בהשם יתברך, כי היה נדמה לו שעות, חס ושלום, הקדוש־ברוך־הוא את הדין. אבל עכשו, שרואה צדקות ה’, נתישר לבו בשלמות אמונה, ואז מחזק את עצמו, ומתפלל על צרכיו. כי עקר התפלה היא על־ידי אמונה, שמאמין שהכל ברשות הקדוש־ברוך־ הוא, אפלו לשנות הטבע, ואין הקדוש־ברוך־הוא מקפח שכר כל בריה, כי צדיק ה’. וזהו בחינת (תהלים קיט): אודך בישר לבב – על־ ידי ישרת לב, שהיא בחינת אמונה, נעשה בחינת תפלה.

וזהו בחינת פרה אדמה, כמאמר הזהר (חוקת דף קפ:): פרה דקבילת משור. פרה, זהו בחינת תפלה, בחינת (הושע יד): ונשלמה פרים שפתינו. דקבילת משור, בחינת הסתכלות, לשון (במדבר כד): אשורנו ולא קרוב. כי על־ידי בחינת אשא עיני אל ההרים כנ”ל נעשה בחינת תפלה. וזהו: אדמה תמימה. אדמה, דא גזירת דינא. תמימה, דא שור תם, דינא רפיא (כמ”ש בזוהר שם), הינו שרואה שהקדוש־ברוך־ הוא מחליש כח הדין, בבחינת: ותאחז במשפט ידי. אשר לא עלה עליה על, דא שלומי אמוני ישראל (גם זה שם בזוהר הנ”ל). זהו בחינת חזוק אמונה, בחינת תפלה, שנעשה על־ידי חזוק הראיה כנ”ל, בבחינת: וצדקתך לישרי לב כנ”ל: