# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/55/6/

גם צריך לתקן בתפלתו בחינת שלש קולות, בחינת (קהלת ה): קול כסיל ברב דברים, ובחינת (שמות לב): קול ענות אנכי שומע, ובחינת קול, בחינת (תהלים מד): כל היום כלמתי נגדי וכו’ מקול מחרף ומגדף. וזהו בחינת עץ ארז ואזוב ושני תולעת, הנאמר בפרה:

ארז זה בחינת: קול כסיל ברב דברים. ברב ההנהגות ואמונות כוזבות, שהם בחינת דרכי האמורי, כי פתי יאמין לכל דבר (משלי יד). וזהו בחינת ארז, בחינת (עמוס ב): ואנכי השמדתי את האמורי, אשר כגבה ארזים גבהו. והגבוהי קומה על־פי הרב הן כסילים, כי מחמת גבה קומתו, העשנים העולים מהלב אל המח להתבשל במח ולהתהוות מהם מחשבות, העשנים האלו נחלשים ברב הדרך, שיש מהלב אל המח, מחמת גבה קומתם, ואינם ביכלתם להתהוות מהן מחשבות שכליות, ומחמת זה הגבוהי קומה הם שוטים. וזה בחינת דרכי אמורי, שאין להם שום שכל, מחמת כי כגבה ארזים גבהו, בשביל זה הם מאמינים אמונות רבות כזביות.

וקטני קומה, שהעשנים שלהם נתבשלים היטב, ונעשה מהם מחשבות שכליות, אבל מחמת ששכלם יותר ממעשיהם הטובים, בחינת (אבות פ”ג): כל שחכמתו מרבה ממעשיו. על־ידי־זה כשהמחשבה שכליות חוזרת אל לבם, אין כח בלבם להכיל את השכל, כי עקר חזוק הלב הוא על־ ידי מעשים טובים, על־ידי־ זה הם בבחינות (משלי יז): לקנות חכמה ולב אין. ועל־ ידי־זה השכל הם מחטיאים. והן הן הפילוסופים, שאין להם לב טוב וטהור, ואינם בבחינת (תהלים קיט): בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך. ומחמת זה השכל מחטיאים ביותר, והן בחינת (מלכים–א ה): אזוב היוצא בקיר. אזוב זה בחינת קטני קומה, הם בעלי השכל, אבל הלב אינו יכול להצפין כח השכל בתוכו, כי לבם חלש וחסר. ובפרט הנואפים, העוסקים בחכמת פילוסופיא, שמאד מאד מזיק להם, כי לבם חסר, בבחינת (משלי ו): נואף אשה חסר לב. וזהו אזוב היוצא בקיר, הינו בקירות הלב, שהשכל יוצא דרך קירות הלב, ואין הלב יכולה להכיל בתוכה את השכל, בבחינת: בלבי צפנתי וכו’. וזהו בחינת: קול ענות אנכי שומע – קול חרופין וגדופין, שמגדפין כלפי מעלה בחכמתם, כידוע, ועליהם נאמר (קהלת ז): ואל תתחכם יותר:

ושני תולעת – זהו בחינת קול שלישי, שיש לאדם בזיונות וחרפות משונאים, בבחינת: כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני מקול מחרף ומגדף. וזהו: תולעת, בחינת (תהלים כב): ואנכי תולעת ולא איש, חרפת אדם ובזוי עם:

וזהו: שחיטה, שרפה, אסיפה, הנאמר בפרה, שהם שלש בחינות אלו: שחיטה, זהו בחינת בטול אמונת כסילים, בבחינת (הושע ה): ושחטה שטים העמיקו. שרפה, זהו בחינת חזוק הלב, שיוכל להכיל את דברי החכמה בתוכו, בבחינת (תהלים לט): חם לבי בקרבי. כי על־ידי שנעצר דברי השכל בלב, נתחמם הלב, כי השכל הוא כאש עצור, וזהו שרפה. ואסיפה, זהו בחינת בטול הבזיונות של השונאים, בבחינת (בראשית ל): אסף אלקים את חרפתי, זה בחינת בטול קול שלישי כנ”ל: