# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/57/5/

וענג שבת הזה, זה בחינת אכילה בקדשה, כי אכילת ימי החל נהנה ממנה גם־כן הסטרא־ אחרא, אבל מאכילת שבת אין חלק לסטרא־אחרא כלל וכלל. וזה שצוה אותנו על אכילת שבת, כמו שכתוב (שמות טז): אכלוהו היום כי שבת היום לה’, כי אכילת שבת נעשה קדשה ואלקות גמור, בלא תערבת סיגים כלל, ויכול לפעל באכילת שבת מה שפועל בתענית, הינו להפיל אויביו לפניו בזכות ענג שבת כמו שפועל בצום. ועל־שם זה נקרא שבת, כי בסגלתו להשבית אויב ומתנקם (תהלים ח):