# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/57/7/

ודע, שלבטל ולהכניע האויבים די הצום או אכילת שבת לבד, אבל לרב השלום צריך גם להרבות בצדקה, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (אבות פ”ב): מרבה צדקה – מרבה שלום. וזהו שאמרו (ברכות ו:): אגרא דתעניתא – צדקתא. ואמרו (תענית ח:): שמש בשבת צדקה לעניים. שמש, זה בחינת שלום, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (מכילתא ובספרי פ’ תצא ובירושלמי כתובות פ”ד): וזרחה עליו השמש – מה שמש הוא שלום לכל באי עולם וכו’. וזהו שמש, הינו השלום, אינו אלא על־ידי צדקה לעניים: