# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/58/6/

וזה שהחכם משפיע לחם־משנה הנ”ל, כי על־ידי זכותו זכה גם־כן לחלק חברו, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (חגיגה טו): זכה – נוטל חלקו וחלק חברו. וכשבא יום השבת, ונפשו נכללת בשבת, בבחינת: כי בו שבת וינפש (שמות לא), אזי נותן לחם־ משנה ליום השבת כנ”ל: