# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/59/6/

ודע, שיש כמה רשעים שאסור לקרבם תחת כנפי עבודתו, כי הם מורידים את המקרבם ממדרגתו, כמו שמצינו גבי משה, שקרב את הערב־רב, ואחר־כך על־ידי־זה אמר לו הקדוש־ברוך־הוא: לך רד כי שחת עמך (שמות לב). ואין כח במשפט הנ”ל להכניע הרע שלהם. וכשאין משפט, אזי בא קלקול גדול, הן במלאכים הנעשים על־ידי משפט הנ”ל, הן בעגולא ורבוע הנ”ל.

וזה פרוש (שבת לא): מפני מה עיניהם של תרמודיים טרוטות. תרמוד זה בחינת רשעים שאין מקבלין גרים מהם (כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות טז): אין מקבלין גרים מן התרמודיין), וכל המקרבם עיניהם טרוטות – זה בחינת קלקול שבת. שין – תלת גונא דעינא. בת – בת עין (תקונא שבעין), בחינת קלקול החומה ובית הנ”ל, שהם בחינת עינים, כי עין על־שם החכמה נאמר, כמו שכתוב (בראשית ג): ותפקחנה עיני שניהם. ועל הנפש נאמר (קהלת ו): טוב מראה עינים מהלך נפש. וזה בחינת פגם הכעס, בחינת (תהלים ו): עששה מכעס עיני. וזה בחינת עשירות, בחינת (קהלת ה): ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראות עיניו. ושאלו את הלל הנשיא: מפני מה עיניהם טרוטות – הינו מקלקלין כל הבחינות עינין הנ”ל, כשמקרבין את שאינן ראויין לקרבן, כגון התרמודיים. והשיב הלל: מפני שדרין בין החולות. הינו שאלו הרשעים הצלחתן כל־כך חזק, עד שאין יכלת בכח המשפט להכניע רשעתן. וזה (תהלים י): יחילו דרכיו בכל עת, מרום משפטיך מנגדו. וזה: בין החולות, בחינת יחילו, בחינת הצלחתן, עד שאין משפט כנגדם. וזה ידוע, שצריך משפט כנ”ל, ומחמת שמרום משפט מנגדם, על־ ידי־זה בחינת העינין בקלקול:

(עד כאן לשון רבנו ז”ל)

(תלת נפקין מחד שבסימן נח, וזאת התורה של היכל הקדש, שניהם נאמרו כאחד בתורה אחת על פסוק: אשרי העם ידעי תרועה. אך אחר־כך, כשכתבם, חלקם לשני תורות. וכשקבלתי מאתו תורות אלו בכתב, אמר לי: חלקתים לשנים. והבנתי, שהיה לו כונה בזה. וה’ יודע כונתו):