# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/6/3/

וצריך לאחז תמיד במדת התשובה, כי מי יאמר זכיתי לבי, טהרתי מחטאתי (משלי כ). כי בשעה שאדם אומר: חטאתי, עויתי, פשעתי – אפלו זה אי אפשר לומר בבר־לבב, בלי פניה. (וזהו: מי יאמר זכיתי לבי, טהרתי מחטאתי. הינו מי יוכל לומר שלבו זך וטהור מפניות, אפלו בשעה שאומר: חטאתי וכו’. וזהו: מי יאמר וכו’ טהרתי מחטאתי. הינו שיהיה טהור מן ה”חטאתי, עויתי, פשעתי” שאמר, כי גם אז אינו זך וטהור בלי פניות כנ”ל). נמצא, שצריך לעשות תשובה על התשובה הראשונה, הינו על “חטאתי, עויתי, פשעתי” שאמר, כי עליו נאמר (ישעיה כט): בשפתיו כבדוני. כי על־ידי תשובה זוכה לכבוד ה’. ולבו רחק ממני.

ואפלו אם יודע אדם בעצמו שעשה תשובה שלמה, אף־על־פי־כן צריך לעשות תשובה על תשובה הראשונה, כי מתחלה, כשעשה תשובה, עשה לפי השגתו, ואחר־כך בודאי כשעושה תשובה, בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך. נמצא, לפי השגתו שמשיג עכשו, בודאי השגתו הראשונה הוא בבחינת גשמיות, נמצא שצריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה, על שהתגשם את רוממות אלקותו.

וזה בחינת עולם הבא, שיהיה כלו שבת, הינו כלו תשובה, כמו שכתוב (דברים ל): ושבת עד ה’ אלקיך. כי עקר עולם הבא הוא השגת אלקותו, כמו שכתוב (ירמיה לא): וידעו אותי למקטנם ועד גדולם. נמצא, בכל עת שישיגו השגה יתרה, אזי יעשו תשובה על ההשגה הראשונה.

וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שם בסנהדרין): כל הזובח את יצרו – הינו בחינת תשובה, בחינת: ולבי חלל בקרבי, בחינת דם לה’, בחינת אקי”ה, בחינת כתר, בחינת כבוד, כנזכר לעיל, ומתודה עליו – הינו שמתודה על זביחת יצרו, הינו שעושה תשובה על תשובתו והשגתו הראשונה, כאלו כבדו להקדוש־ברוך־ הוא בשני עולמות. כי תשובה הראשונה – בחינת כבוד עולם־הזה, ואחר התשובה, שזוכה להשגה יתרה ומכיר ביותר את רוממות אלקותו ועושה תשובה על תשובתו – זאת התשובה הוא בחינת כבוד עולם הבא.

וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (פסחים נ.): אור יקרות וקפאון (זכריה יד) – אור שהוא יקר בעולם הזה יהיה קפוי וקל לעולם הבא. נמצא, בעולם הבא, כשיזכו להשגה יתרה באלקותו, בודאי יתחרטו ויעשו תשובה על השגת עולם הזה, כי השגת עולם הזה בבחינת גשם נגד השגת עולם הבא, וזה כאלו כבדו להקדוש־ברוך־הוא בשני עולמות, כי זביחת היצר היא תשובה הראשונה, הוא בחינת כבוד עולם הזה, והודוי על זביחת היצר, הינו תשובה שניה, היא בחינת כבוד עולם הבא, שהכבוד הראשון נעשה קפוי וקל נגד הכבוד השני.

וזה שאומר הקדוש־ברוך־ הוא (תהלים נ): אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך. כי האדם על־ידי שמחריש, נעשה בחינת אקי”ה כנ”ל, אבל הקדוש־ ברוך־הוא, מה שמחריש לאדם, אין זה בשביל אקי”ה, חס ושלום, כי זה אין שיך אצל הקדוש־ברוך־הוא, אין זה אלא כדי שיקבלו ענשם בעולם הבא, שאז מסדרין לעיניו עוונותיו, ויוכיח אותו על פניו, וזה: אוכיחך ואערכה לעיניך: