# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/6/4/

וכשרוצה אדם לילך בדרכי התשובה, צריך להיות בקי בהלכה, וצריך להיות לו שני בקיאות, הינו בקי ברצוא, בקי בשוב, כמו שכתוב: זכאה מאן דעיל ונפק (זוהר ויקהל ריג: האזינו רצב.).

וזה בחינת (תהלים קלט): אם אסק שמים שם אתה, בחינת עיל, בחינת בקי ברצוא. ואציעה שאול הנך – בחינת ונפק, בחינת בקי בשוב. וזה (שיר־השירים ו): אני לדודי ודודי לי. אני לדודי – זה בחינת עיל, ודודי לי – זה בחינת ונפק. [וזה סוד כונת אלול], וזה עקר כבודו.

וזה (ישעיה נח): וכבדתו מעשות דרכיך. דרכיך – לשון רבים, הינו עיל ונפק. וכשיש לו אלו השני בקיאות הנ”ל, אזי הוא הולך בדרכי התשובה וזוכה לכבוד ה’, כמו שכתוב: וכבדתו מעשות דרכיך. הינו שזוכה לכתר, כי לית כבוד בלא כף, ואז ימין ה’ פשוטה לקבל תשובתו. [וזה סוד כונת אלול]: