# א

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/60/1/

דע, שיש שבילי התורה שיש בהם התבוננות גדול מאד, שאי אפשר לבוא להתבוננות הזאת כי־אם על־ידי עשירות, כמו שבפשטי אוריתא “אם אין קמח, אין תורה” (אבות פ”ג), וצריך שיהיה לו על־כל־ פנים פרנסה, כמו־כן להתבוננות הזאת, שהוא גדול מאד, צריך שיהיה לו עשירות גדול מאד, שיהיה לו הון רב, ולא תחסר כל בה, כי צריך כל הון דעלמא להתבוננות הזאת. ובני יששכר, שהיה להם זאת ההתבוננות, בבחינת (דה”א יב): ומבני יששכר יודעי בינה. לא זכו לזה כי־אם על־ ידי עשירות, בחינת (בראשית מט): יששכר חמור גרם. ותרגומו: עתיר בנכסין. ועל־ כן משה וכל הנביאים היה להם עשירות גדול מאד, כדי לבוא על־ידו להתבוננות הזאת. ומחמת שיש בהתורה התבוננות הזאת, על־כן נקראת התורה הון. וכן כל מי שעבר דרך ידם התורה, היה להם עשירות גדול מאד, דהינו משה רבנו, שהביא התורה לישראל, היה עשיר גדול, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. וכן רבי, שסדר וחתם המשניות. וכן רב אשי, שהיה חתימת התלמוד וסדר את כל התלמוד, שגם־כן היו עשירים גדולים מאד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (גיטין נט, וע’ ב”מ פה). כי מחמת שתקנו וסדרו את כל התורה שבעל־פה, ועבר דרך ידם התורה, על־כן היו גם־כן עשירים כנ”ל, כי צריך עשירות גדול להתבוננות הנ”ל.

וזה בחינת (שמות לד): פסל לך, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי שקלים פה ונדרים לח): הפסלת יהיו שלך וכו’. כי כמו שבפשטי התורה, קדם שמחדשין איזה פשט, צריך לומר מקדם הקדמות, ואחר־כך משליכין ההקדמות ובאים אל המכון, כי העקר הוא המכון, וכל הדברים וההקדמות שמקדם הם בחינת פסלת, שננסרין ונפסלין סביב המכון. כמו־כן בהתבוננות התורה צריך לילך מקדם, ולסבב בכמה סבובים, עד שבאים אל המכון, והעקר הוא המכון, וכל אלו הסבובים הם בחינת פסלת, והם בחינת עשירות שעל־ידו באים אל ההתבוננות. וזה בחינת: פסל לך – הפסלת יהיה שלך, משם נתעשר משה, כי זה הפסלת של לוחות הם בחינת הסבובים, שננסרין ונפסלין סביב סביב ההתבוננות, והם בחינת עשירות כנ”ל, שעל־ ידו באים אל ההתבוננות כנ”ל. וזה אותיות “ממון”, ראשי־תבות: מ’שם נ’תעשר מ’שה, והויו הוא בחינת הלוחות, שמשם נתעשר משה, כי הלוחות ארכן ו’ ורחבן ו’ וכו’, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ב”ב יד):