# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/60/2/

ולבוא לעשירות הזאת הוא על־ידי בחינת תקוני עתיק, בחינת אריכות ימים, בחינת זקן, כי צריך אריכות ימים כדי לקבל בתוכו את העשירות של ההתבוננות. ואריכות ימים, הינו שצריך שיראה להאריך ולהגדיל ימיו, כי כל יום ויום, ממקום שמתחיל אצל כל אחד, בודאי בתחלה הוא קצר, הינו שבתחלת היום קשה עליו מאד העבודה שצריך לעשות באותו היום, כגון להתפלל וללמד וכיוצא, ועל־כן היום בתחלתו הוא קצר, כי צריך להתחיל מעט מעט, ואחר־כך מתרחב והולך בעבודתו. וצריך האדם לראות להגדיל ולהרחיב ולהאריך כל שעה ושעה שבא אחר־כך, להגדילה ולהרחיבה בתוספות קדשה. וכן כשבא יום השני, יהיה הולך ומתרחב בתוספות קדשה יתרה. וכן בכל פעם ופעם יהיו ימיו מתרחבין בתוספות קדשה, וזה בחינת אריכות ימים:

ואברהם, שזכה לבחינת זקן, בחינת אריכות ימים, על־ידי־זה זכה לעשירות, בחינת (בראשית כד): ואברהם זקן בא בימים וה’ ברך את אברהם בכל. וזה בחינת (תהלים קיט): מזקנים אתבונן. שעל־ידי בחינת זקן הנ”ל בא להתבוננות, שהוא בא על־ידי עשירות, שנמשך לתוך אריכות ימים, שהוא בחינת זקן כנ”ל: