# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/61/6/

ועל־ידי־זה נמתקים כל הצמצומים, שהם הדינים. וכל מקום שיש איזה דין וצמצום, נמתק על־ ידי־זה, על־ידי תקון אמונת חכמים, שעל־ידי־זה נתרבין הספרים של התורה הקדושה. כי כל המתקות של כל הצמצומים והדינים הוא על־ידי השכל, כי כלם במחשבה אתברירו. שהשכל הוא שרש הדינים, ושם נמתקים הדינים. כי אין הדין נמתק אלא בשרשו, וכל דין וצמצום צריך שיהיה נמתק בשכל השיך לו, ששם שרשו. ויש לכל צמצום וצמצום שכל, שעל־ידו נמתק.

אך יש חכמה עלאה, שכל החכמות כלולים שם ומקבלין משם, ועל־כן שם נמתקים כל הדינים. כי בהשכליים פרטיים אי אפשר להמתיק כי־אם בזה השכל דיקא השיך לזה הצמצום, שהוא שרשו. אבל על־ידי בחינת חכמה עלאה שכלול מכלם, שם נמתקים כל הצמצומים וכל הדינים כלם.

והתורה שהיא יוצאת מחכמה עלאה, כי אוריתא מחכמה עלאה נפקת (זוהר בשלח דף סב), ואין יכולה לקבל מחכמה עלאה כי־אם כשיש לה שלמות. ושלמות התורה היא על־ידי תורה שבעל־פה, כי תורה שבכתב אין לה שלמות כי־ אם על־ידי תורה שבעל־פה, ועל־כן על־ידי הספרים הנ”ל, שנתחדשים על־ידי המחלקת, בבחינת: וספר כתב איש ריבי, בחינת: עשות ספרים הרבה אין קץ, על־ידי־זה נשלם התורה, ואזי התורה בבחינת (שמות כד): לוחות האבן – שמקבלת הארה מבחינת אבן שתיה. כי כל דבר שבעולם יש לו צמצום אחר בכמות ואיכות, וכל הצמצומים שבעולם, כלם נרשמים באבן שתיה, שממנו השתת העולם, וכלם מקבלים ממנו, ושם המתקת כל הדינים, כי הוא בחינת חכמה עלאה, בחינת קדשי קדשים.

כי השכל נקרא קדש, וכלם מקבלים ונכללים בבחינת קדשי קדשים, שהוא בחינת חכמה עלאה, שכלול מכלם, ומשם המתקת כל הדינים, בפרטיות ובכלליות. כי גם כשממתיקין הדין בפרט באיזה שכל של איזה צמצום, צריכין גם־כן להמשיך כח מהשכל העליון הנ”ל, כדי שיהיה כח לזה השכל הפרטי להמתיק הדין. וכן בכלליות, להמתיק כל הדינים מאיזה צמצום שיהיה, אי אפשר להמתיק כי־אם על־ידי בחינת השכל העליון, בחינת קדשי קדשים, בחינת אבן שתיה כנ”ל.

וכשהתורה יש לה שלמות על־ידי הספרים כנ”ל, אזי מקבלת מחכמה עלאה בבחינת לוחות האבן, בחינת אבן שתיה, ואזי משפעת בכל החכמות, ונמתקים כל הדינים, בבחינת (תהלים כ): ישלח עזרך מקדש שעקר העזר והישועה, שהוא בחינת המתקת הדינים, הוא מקדש, הינו על־ידי השכל שנקרא קדש, כידוע. וזה אותיות “שתיה”, ראשי־תבות: ה’ן ת’וי ש’די י’ענני (לשון המקרא איוב לא: הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי). הן תוי שדי – הינו בחינת הרשימות של כל הצמצומים נמתקין על־ידי שבאים בתוך שתיה, בחינת אבן שתיה הנ”ל. וזה יענני – בחינת ההמתקה, בבחינת: ישלח עזרך מקדש כנ”ל.

וזה: הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי – שעל־ ידי וספר כתב כנ”ל, הינו רבוי הספרים שנעשין על־ידי המחלקת כנ”ל, שאז יש להתורה שלמות, ומקבלת משכל הכולל, מחכמה עלאה, שהיא בחינת אבן שתיה כנ”ל, על־ידי־זה הן תוי שדי יענני – בחינת ההמתקה, על־ידי בחינת לוחות האבן, שמקבלין מאבן שתיה כנ”ל: