# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/64/2/

ודע, שיש שני מיני אפיקורסית: יש אפיקורסית, שבא מחכמות חיצוניות, ועליו נאמר (אבות פ”ב): ודע מה שתשיב לאפיקורוס. כי האפיקורסית הזאת יש עליה תשובה, כי זאת האפיקורסית בא מחכמות חיצוניות, שהם באים ממותרות, מבחינות שבירת כלים, כי מחמת רבוי האור נשתברו הכלים, ומשם נתהוו הקלפות, כידוע. וחכמות חיצוניות באים משם, הינו משבירת כלים, ממותרות פסלת הקדשה. כמו אצל האדם יש כמה מיני מותרות ופסלת, כגון צפרנים ושער וזעה ושאר פסלת ומותרות, כן כל חכמה חיצונה בא ממותרות ופסלת ידועה של הקדשה, וכן כשוף בא ממותרות ופסלת ידוע. ועל־כן מי שנופל לאפיקורסית הזאת, אף שבודאי צריך לברח ולהמלט משם, אך אף־על־פי־כן מי שנופל לשם, אפשר לו למצא הצלה לצאת משם, כי יוכל למצא שם את השם יתברך אם יבקשהו וידרשהו שם, כי מאחר שהם באים משבירת כלים יש שם כמה ניצוצות הקדשה וכמה אותיות שנשברו ונפלו לשם, כידוע, ועל־כן יוכל למצא שם אלקות ושכל לישב הקשיות של האפיקורסית הזאת הבא מחכמות חיצוניות, שהם באים ממותרות משבירת כלים, כי יש שם חיות אלקות, הינו שכל ואותיות שנשברו ונפלו לשם. ועל־כן האפיקורסית הזאת יש עליה תשובה, ועליו נאמר: ודע מה שתשיב לאפיקורוס:

אבל יש עוד מין אפיקורסית, והם החכמות שאינם חכמות, אלא מחמת שהם עמקים ואינם משיגים אותם, ומחמת זה נראים כחכמות. כמו, למשל, כשאחד אומר סברא שקר בגמפ”ת [גמרא, פרוש רש”י, תוספות], ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על־ידו סברא זו, על־ידי־זה נדמה שאמר סברא וחכמה גדולה, אף שבאמת אינו סברא כלל. כן יש כמה מבוכות וקשיות אצל המחקרים, שבאמת אינם שום חכמה, והקשיות בטלים מעקרא, אך מחמת שאין בהשכל אנושי לישבם, על־ידי־זה נדמים לחכמות וקשיות. ובאמת אי אפשר לישב אלו הקשיות, כי אלו הקשיות של אפיקורסית הזאת באים מחלל הפנוי, אשר שם בתוך החלל הפנוי אין שם אלקות, כביכול, ועל־כן אלו הקשיות הבאים משם מבחינת חלל הפנוי, אי אפשר בשום אפן למצא להם תשובה, הינו למצא שם את השם יתברך, כי אלו היה מוצא שם גם־כן את השם יתברך, אם־כן לא היה פנוי, והיה הכל אין סוף כנ”ל. ועל־כן על האפיקורסית הזאת נאמר (משלי ב): כל באיה לא ישובון. כי אין שום תשובה על האפיקורסית הזאת, מאחר שבא מחלל הפנוי, שמשם צמצם אלקותו, כביכול.

רק ישראל על־ידי אמונה עוברים על כל החכמות, ואפלו על האפיקורסית הזאת הבא מחלל הפנוי, כי הם מאמינים בהשם יתברך בלי שום חקירה וחכמה, רק באמונה שלמה, כי השם יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, נמצא שהוא כביכול בתוך כל העולמות וסביב כל העולמות. וצריך להיות הפרש כביכול בין המלוי והסבוב, שאם לאו, אם־כן הכל אחד, אך על־ידי בחינת החלל הפנוי, שמשם צמצם אלקותו, כביכול, ובתוכו ברא את כל הבריאה. נמצא, שהחלל הפנוי מקיף את כל העולם, והשם יתברך, שהוא סובב כל עלמין, מסבב גם על החלל הפנוי, ועל־כן שיך לומר ממלא כל עלמין, הינו כל הבריאה שנברא בתוך החלל הפנוי, וגם סובב כל עלמין, הינו שמסבב גם על החלל הפנוי, ובאמצע מפסיק החלל הפנוי, שכביכול צמצם משם אלקותו:

והנה על־ידי אמונה, שמאמינים שהשם יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, ומאחר שהוא סובב כל עלמין, אם־ כן שגם החלל הפנוי בעצמו נתהוה מחכמתו יתברך, ובודאי באמת לאמתו יש שם אלקותו יתברך, רק שאי אפשר להשיג זאת ולמצא שם השם יתברך כנ”ל, על־ כן הם עוברים כל החכמות והקשיות והאפיקורסית הבא משם מחלל הפנוי, כי יודעים שבודאי אי אפשר למצא להם תשובה, כי אם היה מוצא עליהם תשובה, הינו שהיה מוצא בהם את השם יתברך, אם־כן לא היה חלל הפנוי, ולא היה אפשר להתהוות הבריאה. אבל באמת לאמתו בודאי יש עליהם תשובה, ובודאי יש שם אלקותו יתברך. אבל על־ ידי חקירות נשקעים שם, כי אי אפשר למצא שם את השם יתברך, מאחר שהוא בחינת חלל הפנוי, רק צריכין להאמין שהשם יתברך סובב גם עליו, ובודאי באמת גם שם יש אלקותו יתברך.

ועל־כן ישראל נקראים עבריים, על־שם שהם עוברים באמונתם על כל החכמות, ואפלו על החכמות שאינם חכמות, הינו האפיקורסית השנית הבא מחלל הפנוי כנ”ל. ועל־כן השם יתברך נקרא אלקי העבריים (שמות ג), מלשון (יהושע כד): עבר הנהר, לשון צדדין, הינו שאלקותו מסבב גם על החלל הפנוי, הבא על־ידי הצמצום, שצמצם האור לצדדין. ועל־כן ישראל נקראים עבריים, שעל־ידי אמונתם, שמאמינים שהשם יתברך אלקי העבריים כנ”ל, הם עוברים על כל החכמות ועל מה שאינם חכמות, הינו האפיקורסית השנית כנ”ל. ועל־כן בודאי מזה האפיקורסית השנית, בודאי צריך לזהר יותר ויותר לברח ולהמלט משם לבלי לעין ולהביט בדבריהם כלל, כי, חס ושלום, בודאי ישקע שם, כי עליו נאמר: כל באיה לא ישובון וכו’ כנ”ל: