# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/67/3/

וכשפוגם בתאות אכילה, ועל־ידי־זה נפגם הכבוד, ואין לו פנים כנ”ל, על־ידי־ זה מתגברין עזי פנים, דהינו שנופל הכבוד, שהוא בחינת מלכות, ואזי נוטלין כבוד העזי־פנים שבדור, כי עזות מלכותא בלא תגא (סנהדרין קה), הינו כשאין בחינת מלכות, בחינת השלחן שבקדשה, בשלמות כנ”ל, אזי מתגבר העזות, שהוא מלכותא בלא תגא, בלא כתר מלכות הנ”ל.

וזה בחינת (ישעיה נו): והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה. הינו על־ידי תאות אכילה, בחינת (משלי יג): בטן רשעים תחסר. וזהו: לא ידעו שבעה – הפך צדיק אוכל לשבע נפשו (שם). על־ ידי־זה מתגברים העזי־פנים, שהם בחינת כלבים עזי נפש, בחינת (סוטה מט:): פני הדור כפני הכלב. וזהו: (שם בפסוק, והכלבים עזי נפש הנ”ל) המה רעים לא ידעו הבין – שהם נעשים רועים ומנהיגים אל הדור, כי הכבוד נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד. אבל כשמשברין תאות אכילה בבחינת: צדיק אוכל לשבע נפשו. על־ידי־ זה הוא נשיאות פנים, ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי־פנים, כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על־ידי תאות אכילה כנ"ל. וזהו (משלי יט): ושבע ילין בל יפקד רע. ושבע ילין – זה בחינת צדיק אוכל לשבע נפשו. על־ ידי־זה בל יפקד רע – שאין שום פקדה והתמנות להרע, דהינו להעזי־פנים וכנ”ל: