# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/67/6/

ואזי, כשמעלין את הכבוד והמלכות, אזי יוצא הכבוד מן הסטרא־אחרא, מבין העזי־פנים הנ”ל, וחוזר הכבוד אל המביני מדע, הפך נפילת הכבוד אל העזי־פנים, שהם נקראים: המה רעים לא ידעו הבין, ועכשו חוזר אל המביני מדע.

ואזי, כשחוזר הכבוד אל המביני מדע, בתחלת ממשלתם נעשה מחלקת, כי עקר יניקת האויבים הוא מן המביני מדע, דהינו מן המח, בבחינת (דברים לב): מראש פרעות אויב. הינו שמן המח שבראש, משם נתגלין כל האויבים והשונאים, כי יש בהמח מותרות, שמן אלו המותרות שבמח יוצאין השערות, ומהם יונקים האויבים, והם יונקים עד שכלה כל המותרות שבמח, ואזי אין להם יניקה ונופלים. וזה בחינת קריחת ראש זקנים, כי בסבי מחא שקיט ושכיך (כ”ש באד”ר דף קכח:), הינו שדעת הזקנים צח וצלול, ואין להם מותרות במח, ועל־כן נופלים השערות, כי אין להם יניקה כנ”ל.

ועל־כן, על־ידי הפרוד שבין השונאים, על־ידי־זה יש להם אריכת זמן וקיום ביותר, כי הם יונקים עד שיכלה כל המותרות שבמח, ואזי, כשיכלה המותרות ויהיה הדעת צח וצלול, אזי יפלו, כי לא יהיה להם עוד יניקה, ועל־ידי הפרוד שיש ביניהם אין להם כח לינק הרבה, ויונקים מעט מעט, ועל־כן על־ידי־זה מאריכין זמן יותר, עד שיגמרו לינק כל המותרות. אבל כשמתחברין השונאים יחד, אזי יונקים הרבה, ואזי יונקים במהרה כל המותרות ונופלים כנ”ל.

וזה בחינת שערות קלועין, שנמצאין בבני־אדם, שקורין קאלטיניס, שהעולם חוששין לקצצם, רק שיפלו מאליהם. הינו, כשיש הרבה מותרות במח, אזי מטבע בטבע האדם, שיצאו שערות קלועין, כדי שעל־ידי קליעותן והתחברותם יינקו ביותר ויקבלו, ויוכלו לינק כל המותרות הרבה שבמח, ועל־כן אין נקצצין קדם זמנם, כי יוכלו להזיק להמח, על־ידי שישאר בתוכו המותרות, על־ידי שלא יהיה השערות קלועין לינק אותן.

וזה בחינת: מלמד שנתן בה בינה יתרה. בינה יתרה, הינו בחינת מותרות המוחין, שמשם יונקין השערות, שמשם יניקת האויבים כנ”ל. וזהו: וחד אמר: מלמד שקלעה לחוה וכו’. הינו הך ולא פליגי, כי על־ידי מותרות שבמח, שזה בחינת בינה יתרה כנ”ל, מזה בא שערות קלועין, בחינת שקלעה לחוה כנ”ל. [כי הכבוד הוא בחינת חוה, שהיא הצלע הנ”ל, שהיא בחינת (בראשית ג): אם כל חי כנ”ל].

וזה בחינת (שמואל–א כה): ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע. בחינת שערות קלועין הנ”ל, הינו בחינת התחברות השונאים, שעל־ידי־זה הוא מפלתם כנ”ל: