# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/7/4/

ודע, שעל־ידי מצות ציצית האדם נצול מעצת הנחש, מנשואין של רשע, מבחינת נאוף, כי ציצית שמירה לנאוף, כמובא בתקונים (תיקון יח): ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם (בראשית ט) – זה בחינת ציצית. וערות אביהם לא ראו – כי ציצית מכסה על עריין. אבל חם, דהוא יצר הרע, דמחמם גופה דבר־ נש בעברה, הוא ארור, כמו שכתוב (שם): ארור כנען, כמו שכתוב (שם ג): ארור אתה מכל הבהמה. והשמלה, הינו ציצית, הוא שמירה מעצת הנחש, מזהמת הנחש:

וזה בחינת (שם מט): בן פורת עלי עין – בשביל ציצית, לשון: מציץ מן החרכים (שיר־השירים ב), על־ ידי־זה זכה לבן פורת, שנשמר מנשואין של נחש, מזווג של הסטרא־אחרא, וזכה לזווגא דקדשה. וזה: פורת – לשון זווג, לשון: פרו ורבו.

ועקר הנאוף תלוי בעינים, כמו שאמרו (סוטה ט:): שמשון הלך אחר עיניו. וכמו שכתוב (במדבר טו): ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ושמירת ציצית, שהוא בחינת עינים, הוא שמירה מעצת הנחש, ויכול לקבל העצות מצדיק, שהוא כלה זרע אמת: