# א

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/8/1/

הנה יקר גנוחי ונה (שקורין קרעכץ) מאיש ישראלי, כי הוא שלמות החסרונות, כי על־ידי בחינת הנשימה, שהוא הרוח־ חיים, נברא העולם, כמו שכתוב (תהלים לג): וברוח פיו כל צבאם. וחדוש העולם יהיה גם־כן בבחינת הרוח, כמו שכתוב (שם קד): תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה. והוא גם־כן חיות האדם, כי חיות האדם הוא הנשימה, כמו שכתוב (בראשית ב): ויפח באפיו נשמת חיים. וכתיב (שם ז): כל אשר נשמת רוח חיים באפיו. וכמו שאמרו חכמים: אם תחסר הנשימה – תחסר החיים. נמצא כי עקר חיות כל הדברים הוא בבחינת רוח, וכשיש חסרון באיזה דבר, עקר החסרון הוא בבחינת החיות של אותו הדבר, שהוא בחינת הרוח־חיים של אותו הדבר, לאשר הרוח הוא המקים הדבר, והאנחה הוא אריכת הנשימה, והוא בבחינת ארך־אפים, דהינו מאריך רוחה, ועל־כן כשמתאנח על החסרון ומאריך רוחה, הוא ממשיך רוח־החיים להחסרון, כי עקר החסרון הוא הסתלקות הרוח־חיים כנ”ל, ועל־כן על־ ידי האנחה משלים החסרון: