# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/8/4/

ועל־כן: ואיש חכם יכפרנה (משלי טז) – כי החסרון הוא מחמת עוונות, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת נה.): אין מיתה בלא חטא, ואין יסורים בלא עון, כמו שכתוב (תהלים פט): ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. ועל־כן הצדיק, הממשיך רוח־החיים ומשלים החסרון, מכפר העון. והוא מגדל רחמנות וחנינות מהבורא יתברך שמו, שצמצם עצמו להיות הרוח־חיים אצל הצדיקים, דהינו שהם יקבלו הרוח־חיים מהתורה, והם ממשיכין רוח־החיים אל החסרונות, ובזה מכפרין העוונות.

וזהו בחינת שלש־עשרה מדות (שמות לד): ה’ ה’, אל רחום וחנון, ארך־ אפים. ארך־אפים הוא בחינת הרוח, שהוא מאריך רוחה, בחינת אנחה על החסרון, והינו: ורב חסד ואמת, כמו שאמרנו, שמקבלין הרוח־ חיים מהצדיק רב דקדשה, שהוא רב חסד, הפך עשו רב דקלפה, שהוא אדמוני, תקף הדין. והינו: ואמת, כי הצדיק מקבל הרוח־חיים מהתורה שנקראת (מלאכי ב): תורת אמת היתה בפיהו. והינו: נוצר חסד לאלפים – לאלפים זה בחינת אלופי עשו, רברבי עשו, שהם רב דקלפה. וזהו: נוצר חסד – שחסד בחינת הרב דקדשה, נוצר וממתיק בחינת אלופי עשו, רברבי עשו, ועל־כן נושא עון ופשע, כי על־ידי רוח־החיים, שלמות החסרון, שממשיכין מהצדיק על־ידי אנחה – על־ידי־זה נתכפרין העוונות, שזהו בחינת: ואיש חכם יכפרנה כנ”ל, וזהו: נושא עון ופשע כנ”ל: