# פה

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/85/

לשון רבנו זכרונו לברכה

פוסעים בו פסיעה קטנה – כי מתחלה המלכות היא אצל זעיר אנפין, בבחינת אושיט פסיעה לבר, כמובא בזהר הקדוש (בלק דף רג: וכמבואר בכתבי האריז"ל). סועדים בו – פרוש, כשאנו רוצים לתקנה ולגדלה, בבחינת סעד ועזר כנגדו, שיהא פנים בפנים. ולברך שלש פעמים – פרוש, שצריך להאיר את נצח־הוד־יסוד דזעיר אנפין, כי משם עקר בנינה. צדקתם תצהיר – פרוש, על־ידי מה מתברכין נצח־הוד־יסוד דזעיר אנפין. על־ידי המחין שהוא מקבל, כמובא. והמחין הם ארבע: חכמה, בינה, חסד וגבורה, והם מלבשים בנצח־הוד־יסוד דבינה. וזה בחינת: כאור שבעת הימים, שהם סוד שין של שלשה ראשין, ושין של ארבעה ראשין:

(עד כאן לשונו ז”ל)