# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/9/4/

וצריך כל אדם לקשר את תפלתו לצדיק הדור, והצדיק יודע לכון השערים ולהעלות כל תפלה ותפלה לשער השיך, כי כל צדיק וצדיק הוא בחינת משה משיח, כמו שאמרו: משה, שפיר קאמרת, וכתיב (בראשית מט): עד כי יבא שילה – דא משה (זוהר בראשית כה:). ומשיח הוא כלול כל התפלות, ובשביל זה יהיה משיח מורח ודאין (כמו שאמרו רז”ל סנהדרין צג:), כי התפלות הם בחינת חטם, כמו שכתוב (ישעיה מח): ותהלתי אחטם לך:

וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנה: זמנא חדא הוי קאזלינן במדברא, ואתלוין בהדן ההוא טיעא, דהוה שקיל עפרא ומורח לה. ואמר: הא ארחא לדוכתא פלן, והא ארחא לדוכתא פלן. אמרינן לה: כמה מרחקינן ממיא. ואמר לן: הבו לי עפרא. יהבינן לה. אמר לן: תמניא פרסי. תנינן ויהבינן לה. אמר לן: דמרחקינן תלתא פרסי. אפכית לה, ולא יכלית לה:

רשב”ם:

טיעא. סוחר ישמעאל: והפכינן. האי עפרא בהאי עפרא, לנסותו אם יהיה בקי כל־כך:

זמנא חדא אתלוין בהדן ההוא טיעא – סוחר ישמעאל. זה בחינת צדיק הדור, שהוא כלול כל התפלות כמשיח, ותפלות זה בחינת סוחר ישמעאל, כמו שכתוב (בראשית טז): כי שמע ה’ אל עניך. ותרגומו: קבל ה’ צלותך. וזה: סוחר, כי סביב תרגומו סחור, וזה בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהלים פט): ואמונתך סביבותיך.

ואתלוין בהדן ההוא טיעא – שקשרנו את עצמנו עם צדיק הדור, שהוא בחינת משיח, כלליות התפלה. ושקיל עפרא ומורח, ואמר: הא לדוכתא פלן, הא לדוכתא פלן – עפרא זה בחינת תפלה, כמו שכתוב (ישעיה מא): יתן כעפר חרבו. וחרב זה בחינת תפלה, כמו שכתוב: בחרבי ובקשתי. ומורח, כי יש לו כח הזה להריח על־ידי שהוא כלול כל התפלות. וכתיב: ותהלתי אחטם לך.

ואמר הא לדוכתא פלן – שהיה יודע שערי תפלות, והיה יודע כל תפלה השיך לשבטו. ואמרינן לה: כמה מרחקינן ממיא, ואמר הבו לי עפרא, ויהבינן לה. אמר לן: תמניא פרסי. תנינן ויהבינן לה. אמר לן: תלתא פרסי. אפכית ולא יכלית לה – הינו: אמרינן לה כמה אנן מרחקינן ממיא – מבחינת (איכה ב): שפכי כמים לבך נכח פני ה’.

אמר לן תמניא בחינות, הינו למוד התורה, שהוא חמשה חמשי תורה, ושלש תפלות. תנינן ויהבינן לה תנינן לשון למוד, ואחר הלמוד יהבינן לה להריח כמה מרחקינן מזאת הבחינה של מים. ואמר לן תלתא פרסי – הינו שלשה בחינות תפלות. והראה לנו סימן על זה, שעדין לא הגענו למדרגה זאת, שנתפלל כל־כך בכונה, עד שנשפך לבנו לפניו כמים, והא ראיה: אפכית – כמו שכתוב (תהלים פט): אף תשיב צור חרבו ולא הקמותו במלחמה. כי כל התפלות הם בחינת חרב אצל משיח, ואם היו התפלות בבחינה הנ”ל, בודאי לא היה משיב צור חרבו, וזה סימן, שעדין לא הגענו למדרגת: שפכי כמים לבך נכח פני ה’: