# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/1/2/

והעצה על זה, לקשר עצמו עם נשמות ישראל, ועל־ידי ההתקשרות נצול מהם. וזה בחינת (איוב כו): מאחז פני כסה, שצריך לאחז עצמו בשרשי הנשמות, החצובות מתחת כסא הכבוד, שהיא בחינת (בראשית ג): אם כל חי. וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת פח:): בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת: מה לילוד אשה בינינו. אמר להם: לקבל תורה בא. אמרו: אשר תנה הודך על השמים וכו’. אמר הקדוש־ברוך־הוא למשה: החזר להם תשובה. אמר: אני מתירא, שלא ישרפוני בהבל פיהם. אמר לו: אחז בכסא כבודי וכו’. הינו שנתן לו השם יתברך עצה לאחז ולהתקשר בשרשי הנשמות, שהם בחינת כסא הכבוד, אם כל חי, כנ”ל, שעל־ידי־זה יהיה נצול מן קנאת המלאכים כנ”ל.

וזה בחינת (בראשית ב): ויבן ה’ אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם וכו'. ויבן – ראשי־תבות: ו’תקעתיו י’תד ב’מקום נ’אמן (ישעיה כב). שהוא בחינת ממשלה, כמו שתרגם יונתן על זה הפסוק: ואמנינה אמרכל מהימן משמש באתר קים. הינו בחינת ממשלה הנ”ל, שיהיה לה קיום כנ”ל. וזהו בחינת הצלע, שהיא בחינת חוה, אם כל חי, בחינת כסא הכבוד, שרשי הנשמות כנ”ל, שעל־ידי־זה יש כח לעמד בממשלה זו כנ”ל.

וזהו: אשר לקח מן האדם, הינו האדם העליון, כמו שכתוב (יחזקאל א): ועל הכסא דמות כמראה אדם וכו’. ויביאה אל האדם, הינו אל האדם התחתון, שעל־ידי־זה יש כח לאדם התחתון לעמד בממשלה זו כנ"ל.

וזהו שאמר רב עמרם חסידא אל המלאך (קידושין פא): אנא בשרא ואנת אש, ואנא עדיפנא מנך. “בשרא” ראשי־תבות: ש'שים ר'בוא ב'כרס א'חד, דהינו בחינת שרשי הנשמות, שעל־ידי־זה יש לו כח שיהיה לו ממשלה על המלאכים, בחינת: אנא עדיפנא מנך, כנ”ל: