# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/1/4/

ולהכיר את המפרסמים, איזהו על־ידי עזות, הוא על־ידי בנין ירושלים, שהוא בחינת הלב, כי ירושלים בחינת יראה שלם (מ”ר וירא פ’ נו, ועי’ מ”ר במדבר פ”ב ע”פ נאוה כירושלים), הינו שלמות היראה, התלויה בלב, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (קידושין לב): דבר המסור ללב נאמר בו ויראת:

אך יש שלש מדות, שהם מחריבי ירושלים, דהינו הלב, הינו שמפסידין היראה התלויה בלב. והשלש מדות הם: תאות ממון ותאות אכילה ותאות משגל, כי שלש מדות אלו הם בלב, ועל־כן הם מפסידים היראה שבלב.

ממון שרשו בלב, בבחינת (משלי י): ברכת ה’ היא תעשיר, ולא יוסף עצב עמה. בחינת (בראשית ו): ויתעצב אל לבו.

אכילה, בחינת (תהלים קד): ולחם לבב אנוש יסעד.

תאות משגל גם־כן בלב, כי עקר התאוה על־ידי החמימות, הבא מהדם שבחלל הלב. ומחמת שהם בלב, על־כן הם מפסידין היראה שבלב, שהוא בחינות ירושלים:

וזה פרוש (ברכות ג): שלש משמרות הוי הלילה וכו’. לילה זה בחינת חשך, הינו מניעות, והם בחינת שלש משמרות, הינו בחינת שלש מדות הנ”ל. וזהו: משמרה ראשונה – חמור נוער, בחינת תאות ממון, בחינת (בראשית מט): יששכר חמור גרם. ותרגומו: עתיר בנכסין. שניה – כלבים צועקים. זה בחינת תאות אכילה, כמו שכתוב (ישעיה נו): והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה. שלישית, תינוק יונק משדי אמו, ואשה מספרת עם בעלה. זה בחינת משגל, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (כתובות יג.): ראוה מדברת וכו’. וזהו: תינוק יונק משדי אמו. כי תאוה זו לפי היניקה: אם התינוק יונק מחלב אשה חצופה, אזי מתגבר בו תאוה זו, כי דם נעכר ונעשה חלב (בכורות ו:), ועל־כן כשהיא חצופה, אזי מזיק להתינוק חלב הנעשה מעכירת דמיה, ונולד לו חמימות בלבו, שהוא התגברות תאוה זו. וכן להפך, כשיונק חלב אשה כשרה, אזי לבו חלל בקרבו, ואין לו חמימות, רק מעט המכרח למצוות הבורא יתברך שמו. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ע”ז ד:): לא היה דוד ראוי לאותו מעשה, שנאמר (תהלים קט): ולבי חלל בקרבי. כי ל’בי ח’לל ב’קרבי – ראשי־תבות “חלב”, הינו שעל־ידי חלב כשרה לבו חלל בקרבו, ואין מתגבר בו תאוה זו, ועל־כן דוד, שהיה בבחינה זו, לא היה ראוי לאותו מעשה. ולהפך, חלב אשה חצופה מוליד חמימות הרבה, בחינת: ח’ם ל’בי ב’קרבי (תהלים לט) – ראשי־תבות “חלב” וכנ"ל.

וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שם בברכות): ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש־ברוך־הוא ושואג כארי. הינו על הפסד היראה, בחינת: אריה שאג מי לא ירא (עמוס ג). כי שלש מדות הנ”ל, שהם בחינת שלש משמרות, הם מפסידין בנין ירושלים, הינו שלמות היראה, התלויה בלב כנ”ל: