# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/1/5/

ולתקן שלש מדות אלו הוא על־ידי הדעת, שצריכין להמשיך הדעת אל הלב, בבחינת (דברים ד): וידעת היום והשבות אל לבבך. שצריך להמשיך הדעת אל הלב, ועל־ידי־זה נתתקן שלש מדות הנ”ל. כי הדעת הוא בחינת תלת מחין, תלת חללי דגלגלתא, והם בחינת שלש רגלים, כי כל רגל הוא בחינת התחדשות המחין, שנמשך שכל חדש לתקן שלש מדות אלו, הינו, בכל רגל משלש רגלים נתתקן מדה אחת משלש מדות הנ”ל. על־כן צריכין לזהר מאד בכבוד יום־טוב, ולקבל השלש רגלים כראוי.

כי על־ידי מצות השלש רגלים, על־ידי־זה זוכין לתקן השלש מדות הנ”ל, כי בפסח נתתקן תאות ממון, כמו שכתוב (שמות יב): וה’ נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום – בעל־כרחם (ברכות ט), כי הם לא רצו כלל, כי אז נתתקן תאות ממון. בשבועות נתתקן תאות משגל, בבחינת: דם נעכר ונעשה חלב. בסכות נתתקן תאות אכילה, כי סכות נקרא חג האסיף (שמות כג), שאוסף כל מיני מאכל, וזהו בחינת תקון תאות אכילה, כי אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו וכו’ (יומא עד:). וזה בחינת (במדבר טז): קרואי מועד אנשי שם. אנשי שם זה בחינת שלש מדות הנ”ל, שכל אחד ואחד נקרא בחינת שם. ממון – כמו שכתוב (שמות כ): בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, בחינת: ברכת ה’ היא תעשיר וכו’, כנ”ל. אכילה – כמו שכתוב (רות ד): וקרא שם בבית לחם. משגל – בחינת (אסתר ב): כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם. וגם היראה שבלב היא גם־כן בחינת שם, בבחינת (דברים כח): ליראה את השם הנכבד. וזהו בחינת: קרואי מועד אנשי שם, שצריכין לקרות את המועדות, דהינו השלש רגלים, לתקן את השלש מדות הנ”ל, שהם בחינת אנשי שם כנ”ל: