# קכה

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/125/

מענין אמירת תהלים דבר עם אחד ואמר לו, שעקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו, למצא את עצמו בתוך כל מזמור ומזמור. ושאל אותו ז”ל: איך. ופרש לו רבנו ז”ל קצת, כי כל המלחמות שבקש דוד המלך, עליו השלום, שיצילהו השם יתברך מהם – הכל צריכין לפרש לעצמו על מלחמת היצר הרע וחילותיו, וכיוצא בזה בשאר המזמורים (וכמבאר מזה לעיל בסימן קא). ושאל אותו: איך יפרש לעצמו מהפסוקים שדוד המלך עליו השלום משבח את עצמו, כגון: שמרה נפשי כי חסיד אני (תהלים פו), וכיוצא בזה. השיב לו: גם זה צריכין לפרש על עצמו, כי צריכין לדון את עצמו לכף זכות, ולמצא בעצמו איזה זכות ונקדה טובה, אשר בבחינת הנקדה טובה הזאת הוא בחינת חסיד, וכיוצא. ואמר לו רבנו ז”ל: הלא אצל יהושפט כתיב (דה”ב יז): ויגבה לבו בדרכי ה’, שבדרכי ה’ ועבודתו יתברך הגביה לבו קצת. עוד אמר לו רבנו ז”ל: הלא בבקר אנו אומרים בתחלה: מה אנו מה חיינו וכו’, ואנו מקטינים עצמנו מאד, ואחר־כך אנו אומרים: אבל אנחנו עמך בני בריתך וכו’, שאחר־כך אנו מחזקים עצמנו ומרימים את עצמנו, ואנו מספרים את גדלתנו ומתפארים שאנחנו עמו בני בריתו זרע אברהם יצחק ויעקב וכו’, כי כך צריכין להתנהג בעבודת השם כנ”ל. ועין מזה בסוף ספר הראשון בסימן רפב, על פסוק: אזמרה לאלקי בעודי: