# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/2/4/

וּכְשֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת תּוֹדָה־הֲלָכָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאֱמֶת וּמֵאִיר בְּהַדִּבּוּר, כִּי מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁהַדָּמִים שׁוֹטְפִין עַל הַלֵּב, הוּא בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת (משלי כט): אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ תָם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹדָה־הֲלָכָה, אֲזַי מֵאִיר הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם. חֶסֶד לְאַבְרָהָם – הַיְנוּ הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הָאֱמֶת וּמַשְׁלִים הַדִּבּוּר, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, עַל־יְדֵי אֱמֶת, כִּי קוּשְׁטָא קָאֵי וְכוּ’ (שבת קד), וַאֲפִלּוּ שֶׁקֶר אֵין לוֹ קִיּוּם רַק עַל־יְדֵי אֱמֶת (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י (במדבר יג) עַל פָּסוּק: וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְכוּ').

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קִיּוּם וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מֵאִיר בְּהַדִּבּוּר עַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים נ): אֵל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֵּר. כִּי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הֵם מְקוֹר הָאֱמֶת, וְעַל־יָדָם מֵאִיר הָאֱמֶת בְּהַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר, הַיְנוּ בְּחִינַת אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר.

כִּי יֵשׁ רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְהָיָה הַדִּבּוּר בַּגָּלוּת, נֶאֱמַר בְּמֹשֶׁה (שמות ד): לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשׁוֹם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ וְכוּ’. זֶה בְּחִינַת רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר. כִּי יֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה, בִּבְחִינַת (ישעיה סג): מְדַבֵּר בִּצְדָקָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַיִּתְרוֹן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עַל הַחַי, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם, וְהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁזֶּה גֶּדֶר הָאָדָם, שֶׁדַּרְכּוֹ לִגְמֹל חֶסֶד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַחַי. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: נַעֲשֶׂה אָדָם, וּכְתִיב: וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם וְכוּ’. מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה (הקדמת הזוהר דף יג:), שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נִקְרָא אָדָם, כִּי הַצְּדָקָה, שֶׁמִּשָּׁם הַדִּבּוּר, הוּא גֶּדֶר הָאָדָם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, הַיְנוּ הַדִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה, בְּחִינַת (תהלים קיב): טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו, דְּהַיְנוּ גְּמִילוּת־חֶסֶד וּצְדָקָה. וְיֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת (הושע יד): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה’. וְזֶה בְּחִינַת: גַּם מִתְּמוֹל, בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צ): וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל: וְיֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת (בראשית מ): שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צב): שְׁלֹשָׁה שָׂרֵי גֵּאִים, דְּהַיְנוּ עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם), שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת דִּבּוּר, בִּבְחִינַת (משלי כב): חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ, הַיְנוּ הַדִּבּוּר שֶׁל קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת: גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, בְּחִינַת שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים הַנַּ”ל, הַיְנוּ הַדִּבּוּר שֶׁל עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת. וְיֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל מַלְכוּת, בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה. וְזֶה בְּחִינַת: גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ, בְּחִינַת (תהלים צג): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז:

וְהָאֱמֶת מֵאִיר בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר הַנַּ”ל עַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם: אֵל אֱלֹקִים יְיָ, שֶׁהֵם בְּחִינַת: תְּפִלָּה וְתוֹרָה וְשִׁדּוּכִים וְזִוּוּגִים. אֵל זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי "אֵל" עַל־שֵׁם הַכֹּחַ, שֶׁהוּא תַּקִּיף וּבַעַל הַיְכֹלֶת, וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם אֵל, בִּבְחִינַת (מגילה יח): מִנַּיִן שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב אֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא לוֹ אֵל וְכוּ’. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, כִּבְיָכוֹל, אָנוּ לוֹקְחִין לְעַצְמֵנוּ הַכֹּחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי אָנוּ מְבַטְּלִין גְּזֵרוֹתָיו, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַכֹּחַ, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל “אֵל” עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, עַל־שֵׁם הַכֹּחַ כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי תענית): לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב לֹא אִישׁ הוּא, שֶׁעָשָׂה דִּבְרֵי אֵל כְּכָזָב. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה מְבַטְּלִין גְּזֵרוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִין אֵל. וּמִשָּׁם מֵאִיר הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת (תהלים קמה): וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הַכֹּחַ וּגְבוּרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֵל עַל־שֵׁם הַכֹּחַ, מֵאִיר הַדִּבּוּר עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא רַק עַל־יְדֵי אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): קָרוֹב ה’ וְכוּ’ לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת.

אֱלֹקִים זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד): וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹקִים, וְתַרְגּוּמוֹ לְרַב. וְזֶהוּ: הוּא יִהְיֶה לְךָ לְפֶה – שֶׁבְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּחִינַת תּוֹרָה, הוּא מֵאִיר לַפֶּה, דְּהַיְנוּ לְהַדִּבּוּר, כִּי הָרַב מוֹרֶה דֶּרֶךְ יָשָׁר לְתַלְמִידָיו בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (ירמיה טו): אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה, וְהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בִּבְחִינַת (מלאכי ב): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ.

ה’ זֶה בְּחִינַת שִׁדּוּכִים, בִּבְחִינַת (בראשית כד): מֵה’ יָצָא הַדָּבָר, בְּחִינַת (משלי יט): וּמֵה’ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. וְהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בִּבְחִינַת (בראשית שם): אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר, כִּי עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים, וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (כשרז”ל קידושין מט:). וְכָל זְמַן שֶׁאֵין הִתְקַשְּׁרוּת, אֵין לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְקַשְּׁרִין, נִתְחַבְּרִים וְנִשְׁלָמִים חֶלְקֵי הַדִּבּוּר. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם: אֵל אֱלֹקִים יְיָ, שֶׁהֵם בְּחִינַת: תְּפִלָּה, תּוֹרָה, שִׁדּוּכִים – נִשְׁלָם הַדִּבּוּר עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, הַיְנוּ רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, שֶׁנִּשְׁלָם עַל־יְדֵי הָאֱמֶת כַּנַּ”ל: