# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/2/4/

וכשזוכין לבחינת תודה־הלכה, על־ידי־זה נתגלה אור האמת ומאיר בהדבור, כי מתחלה, כשהדמים שוטפין על הלב, הוא בחינת פגם האמת, בבחינת (משלי כט): אנשי דמים ישנאו תם, אבל אחר־כך כשיוצאין מהצרה, שזה בחינת תודה־הלכה, אזי מאיר האמת, בבחינת (מיכה ז): תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם. חסד לאברהם – הינו הלכות כנ”ל, על־ידי־זה מאיר האמת ומשלים הדבור, כי עקר שלמות הדבור, על־ידי אמת, כי קושטא קאי וכו’ (שבת קד), ואפלו שקר אין לו קיום רק על־ידי אמת (כמו שפרש רש”י (במדבר יג) על פסוק: וגם זבת חלב ודבש וכו').

נמצא, שעקר קיום ושלמות הדבור הוא על־ידי האמת, שהוא מאיר בהדבור על־ידי שלשה שמות, בבחינת (תהלים נ): אל אלהים יי דבר. כי אלו שלשה שמות הם מקור האמת, ועל־ידם מאיר האמת בהדבור, דהינו ברבוע הדבור, הינו בחינת ארבעה חלקי הדבור.

כי יש רבוע הדבור, ועל־כן כשהיו ישראל בגלות, והיה הדבור בגלות, נאמר במשה (שמות ד): לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך וכו’. זה בחינת רבוע הדבור, ארבעה חלקי הדבור. כי יש דבור של צדקה, בבחינת (ישעיה סג): מדבר בצדקה, שזהו בחינת היתרון שיש לאדם על החי, שהוא הדבור, שהוא גדר האדם, והוא בחינת צדקה, שהוא גומל חסד עם הבריות, שזה גדר האדם, שדרכו לגמל חסד, מה שאין כן החי. וזה שנאמר: נעשה אדם, וכתיב: ושם האיש אשר עשיתי עמו היום וכו’. מה התם צדקה אף כאן צדקה (הקדמת הזוהר דף יג:), שעל־ידי צדקה נקרא אדם, כי הצדקה, שמשם הדבור, הוא גדר האדם כנ”ל. וזה בחינת: לא איש דברים אנכי, הינו הדבור של צדקה, בחינת (תהלים קיב): טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו, דהינו גמילות־חסד וצדקה. ויש דבור של תשובה, בחינת (הושע יד): קחו עמכם דברים ושובו אל ה’. וזה בחינת: גם מתמול, בחינת דבור של תשובה, כמו שכתוב (תהלים צ): ותאמר שובו בני אדם כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול: ויש דבור של עשירות, דהינו עשירים קרובים למלכות, שהם בחינת (בראשית מ): שלשת השריגים, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (חולין צב): שלשה שרי גאים, דהינו עשירים קרובים למלכות (כמו שפרש רש”י שם), שיש להם בחינת דבור, בבחינת (משלי כב): חן שפתיו רעהו מלך, הינו הדבור של קרובים למלכות. וזה בחינת: גם משלשם, בחינת שלשת השריגים הנ”ל, הינו הדבור של עשירים קרובים למלכות. ויש דבור של מלכות, בחינת מלכות פה. וזה בחינת: גם מאז דברך, בחינת (תהלים צג): נכון כסאך מאז:

והאמת מאיר ברבוע הדבור הנ”ל על־ידי שלשה שמות הנ”ל שהם: אל אלקים יי, שהם בחינת: תפלה ותורה ושדוכים וזווגים. אל זה בחינת תפלה, כי "אל" על־שם הכח, שהוא תקיף ובעל היכלת, ועל־ידי התפלה נקראין ישראל בשם אל, בבחינת (מגילה יח): מנין שקראו הקדוש־ברוך־הוא ליעקב אל. שנאמר: ויקרא לו אל וכו’. כי על־ידי התפלה, כביכול, אנו לוקחין לעצמנו הכח ממנו יתברך, כי אנו מבטלין גזרותיו, נמצא שיש לנו הכח, ועל־כן נקראין ישראל “אל” על־ידי התפלה, על־שם הכח כנ”ל. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי תענית): לא איש אל ויכזב לא איש הוא, שעשה דברי אל ככזב. כי על־ידי התפלה מבטלין גזרותיו יתברך, ואזי ישראל נקראין אל. ומשם מאיר הדבור, בבחינת (תהלים קמה): וגבורתך ידברו. דהינו על־ידי הכח וגבורה, שזה בחינת אל על־שם הכח, מאיר הדבור על־ידי האמת, כי התפלה היא רק על־ידי אמת, כמו שכתוב (שם): קרוב ה’ וכו’ לכל אשר יקראוהו באמת.

אלקים זה בחינת תורה, כמו שכתוב (שמות ד): ואתה תהיה לו לאלקים, ותרגומו לרב. וזהו: הוא יהיה לך לפה – שבחינת אלקים, בחינת תורה, הוא מאיר לפה, דהינו להדבור, כי הרב מורה דרך ישר לתלמידיו בתורתו, שזה בחינת (ירמיה טו): אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, והוא בחינת אמת, בבחינת (מלאכי ב): תורת אמת היתה בפיהו.

ה’ זה בחינת שדוכים, בבחינת (בראשית כד): מה’ יצא הדבר, בחינת (משלי יט): ומה’ אשה משכלת. והוא בחינת אמת, בבחינת (בראשית שם): אשר הנחני בדרך אמת. ועל־ידי־זה נשלם הדבור, כי עשרה קבין שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו נשים, ואחד כל העולם כלו (כשרז”ל קידושין מט:). וכל זמן שאין התקשרות, אין להדבור שלמות, אבל כשנתקשרין, נתחברים ונשלמים חלקי הדבור. נמצא, שעל־ידי שלשה שמות הנ”ל שהם: אל אלקים יי, שהם בחינת: תפלה, תורה, שדוכים – נשלם הדבור על־ידי האמת, הינו רבוע הדבור, שנשלם על־ידי האמת כנ”ל: