# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/3/

כשחלה רבי אליעזר הגדול, אמר לרבי עקיבא: חמה עזה בעולם (סנהדרין קא). כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין, כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין, ולא נמצא. כי באמת אחר ההמתקה והפדיון, אז דיקא טוב לרפאת החולה על־ידי רפואות, כי אזי דיקא, אחר הפדיון וההמתקה, יש רשות לרופא לרפאת. כי הנה באמת, איך יכול הרופא לחגר מתניו לרפאת החולה על־ידי רפואות וסמים, הלוא אינו יודע הסם הצריך לרפואות אותו החולה, כי יש סמים הרבה שהם מסגלים לרפואות החולאת, אך בודאי החולה אינו יכול להתרפאות כי־אם על־ידי סם פלוני המיחד לרפואתו, כפי שנגזר למעלה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ע"ז נה), שגוזרין למעלה, שיתרפא על־ידי סם פלוני, ועל־ידי איש פלוני, ביום פלוני. ואם־כן, איך יכול הרופא להכניס עצמו לרפאת, הלוא אינו יודע הסם שנגזר למעלה. אבל אחר ההמתקה והפדיון, אז יכול לרפאת.

כי מה שצריך שיתרפא דיקא על־ידי סם פלוני ואיש פלוני, הוא מחמת מדת הדין, שכפי מדת הדין נגזר שימשך החולאת עד אותו הזמן ויום פלוני, ועל־כן נגזר שלא יוכל להתרפאת כי־אם על־ידי סבות אלו, דהינו סם פלוני ואיש פלוני, כדי שימשך החולאת עד יום פלוני, כי כפי הזמן שצריך שימשך החולאת, כך גוזרין הסבות לרפואתו, כדי שלא יוכל להתרפאת עד שיזדמנו יחד סבות אלו: סם פלוני ואיש פלוני, באפן שלא יהיה לו רפואה כי־אם ביום פלוני. אבל כשעושין פדיון וממתיקין הדין, ואזי נתבטל הגזרה, אזי קדם שגוזרין דין אחר, כי כשנמתק דין זה אזי גוזרין דין אחר, ובין־כך ובין־כך, דהינו אחר המתקת הדין הראשון קדם שגוזרין דין אחר, אזי יכול הרופא לרפאת החולה על־ידי סמים, כי אזי אין דין, ואזי יוכל להתרפאת על־ידי איזה סם שיהיה, כי אין צריך דוקא סם פלוני וכו’ מאחר שאין דין כנ”ל.

נמצא, שאי אפשר לרופא לרפאת כי־אם על־ידי פדיון, שצריכין לעשות פדיון תחלה להמתיק הדין, ואז דיקא יש רשות לרופא לרפאת כנ”ל: וזהו “ורפא ירפא” (שמות כא) (עם שתי התבות) מספר “פדיון נפש”. כי עקר הרפואה – על־ידי פדיון דוקא, על־ידי שממתיקין הדין. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ס): מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאת. מכאן דיקא, הינו אחר הפדיון, אז דיקא יש לו רשות להרופא לרפאת, כי קדם הפדיון אין רשות להרופא לרפאת, כי צריך להתרפאת על־ידי סם פלוני וכו’ כנ”ל, רק אחר הפדיון וההמתקה, אז יש לו רשות לרפאת כנ”ל:

גם החלוק שבין הנקדות של “ורפא ירפא” הוא כי “ורפא” בחולם, “ירפא” בצירי, הינו כי חולם הוא בחינת המתקה, כמובא בכתבי האר"י ז"ל, שחולם גימטריא שלש הויות, שהם ממתיקין שלשה אלקים שבגרון, שהם מחין דקטנות, שיורדין בגרון, ונמתקין על־ידי שלש הויות, גימטריא "חלם". ואזי, אחר ההמתקה – “ירפא” בצירי, בחינת (ירמיה ח): הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם, הינו בחינת רפואות, שאחר ההמתקה, שהוא בחינת ורפא בחולם, אזי דיקא יכולין להתרפאת על־ידי רפואות, שהוא בחינת ירפא בצירי, כנ"ל: