# י

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/4/10/

ועל־כן כשרצה יעקב לעשות רצון בעשו, אמר: ולקחת מנחתי מידי, כי על־כן ראיתי פניך כראות פני אלהים ותרצני (בראשית לג). כי גם מה שנותנין לעכו”ם, הוא גם־כן בחינת צדקה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ב”ב ט): ונוגשיך צדקה. ועל־ידי צדקה נעשה רצון כנ”ל. וזהו שאמר לו: ולקחת מנחתי מידי, הינו צדקה, בחינת (מלאכי ג): מגישי מנחה בצדקה. כי על־כן ראיתי פניך כראות פני אלקים, הינו כמו ראות פני אלקים, שהוא בחינת (דברים טז): שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה’, דהינו ימים טובים, שעל־ידם נתגלה הרצון, (ועקר התגלות הרצון על־ידי ימים־טובים הוא על־ידי הצדקה כנ”ל). כמו־כן יהיה נעשה אצלו רצון על־ידי הצדקה, וזהו: ותרצני, כנ”ל. (כי מאחר שהמנחה והצדקה שנתן לעשו היא בחינת צדקה ממש, בחינת: ונוגשיך צדקה, נמצא שעל־ידי־זה נתגלה הרצון העליון, שהוא נתגלה על־ידי צדקה כנ”ל, ומשם נשתלשל הרצון למטה ונעשה רצון גם בעשו):