# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/4/12/

וזה בחינת רפואות, כי הוא רפואה לכל המכות, כי כל בחינות אלו הם בחינת רפואות. צדקה היא רפואה, בבחינת (מלאכי ג): צדקה מרפא בכנפיה. זקן – זה קנה חכמה (קידושין לב), הוא בחינת רפואה, בבחינת (משלי יב): לשון חכמים מרפא. רצון הוא בחינת רפואה, כמו שכתוב (ישעיה סא): ה’ שלחני לחבש לנשברי לב, לקרא שנת רצון. מלאכת מעשה בראשית הוא רפואה, כמו שכתוב (ד”ה ב כד): ותעל ארוכה למלאכה בידם.

כי רפואות המכה היא על־ידי כמה בחינות. שבתחלה צריכין שיפתח פי המכה, אחר־כך צריך כח המושך, שימשך ויוציא הלחה והדמים המקלקלים מתוך המכה, אחר־כך צריכין להדיח כל הדמים, שלא יהיה בהם שום קלקול ועכירות, כדי שיוכלו הדמים לילך ולסבב כל סדר סבובם כסדר, בלי שום עכוב. כי כשהדמים הולכים ומסבבים בגוף כדרכם, כשבאים למקום שיש בו קלקול, דהינו במקום המכה, נתעכבים שם, ושם נתעכב ונמשך כל עכירות וקלקול שיש בהדמים, כי כן הדרך – שבמקום המקלקל, שם נתעכב כל מיני עכירות וקלקול שיש בהדמים, ואזי נתעכבים שם הדמים, ואין יכולים לסבב סבובם כסדר הלוכם ומרוצתם, כי יש להדמים סדר ההלוך, שהולכים ומסבבים הגוף כך וכך פעמים בשעה, וכיוצא, וכשיש בהם עכירות, נתעכבים במקום המקלקל כנ”ל, ואינם יכולים לסבב כסדר, על־כן צריכין להדיחם ולכבסם. אחר־כך צריכים לסגר פי המכה.

וכל אלו בחינות רפואות נעשים על־ידי בחינות הנ”ל, כי צדקה היא בחינת פתיחת פי המכה, בבחינת: פתוח תפתח. חכמה היא בחינת כח המושך, בבחינת (איוב כח): ומשך חכמה מפנינים – מלפני ומלפנים (וכמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי שבת פרק המצניע) על פסוק: יקרה היא מפנינים – מלפני ולפנים, עין שם), שבחינת חכמה מושכת ומוציאה הקלקול מלפני ולפנים, מכל מקומות הפנימיים. רגל, שהוא התגלות הרצון, על־ידי־זה נעשה בחינת הדחת וכבוס הדמים, כדי שיוכלו הדמים לסבב סבובם כסדר. וזה בחינת רגל, בחינת (מלכים–א א): עין רוגל – עין כובס, כמו שפרש רש”י שם. הינו, שעל־ידי רגל ויום־טוב, שהוא התגלות הרצון, על־ידי־זה נעשה בחינת הדחת וכבוס הדמים כנ”ל, ואזי יכולים הדמים לסבב כסדר. ובשביל זה נקרא הרגל חג – לשון סבוב, כמו שכתוב (ישעיה מ): היושב על חוג הארץ – על סבוב הארץ, כי על־ידי הדחת וכבוס הדמים, על־ידי־זה הם מסבבים כסדר כנ”ל. מעשה בראשית – דהינו בחינת: עולם חסד יבנה, כי על־ידי בחינות אלו הנ"ל זוכין להשפעת החסד, שיתקים העולם בחסדו, בחינת: ואתם כהני ה' תקראו כנ"ל, ועל־ידי בחינה זו, בחינת כהן, חסד – על־ידי־זה נסגר פי המכה, בבחינת (ויקרא יג): והסגיר הכהן את הנגע. שעל־ידי בחינת חסד, בחינת כהן, נסגר המכה לגמרי ונתרפא בשלמות:

וזה פרוש: וביום הבכורים – זה בחינת התחלה, בחינת צרה כמבכירה. ואיזהו התחלה. בהקריבכם מנחה חדשה לה’ – הינו התחלת הצדקה, כשמתחילין מחדש לתן צדקה. וזה בחינת מנחה חדשה, בחינת צדקה חדשה, בחינת התחלת הצדקה. כי מנחה בחינת צדקה: כמו שכתוב: מגישי מנחה בצדקה. ועל־ידי הצדקה נתתקן בחינת זקן כנ”ל, וזהו: בשבעתיכם – זה בחינת זקן, כי בסיני נדמה להם כזקן (כשפירש”י בפ’ אנכי), כי על־ידי בחינת מנחה חדשה, שהוא בחינת התחלת הצדקה, נתתקן בחינת זקן, שהוא בחינת שבועות כנ”ל, ואזי נתבטל יניקתו של מצח הנחש, שיונק מזקני הדור שאינם כתקונו כנ”ל, ונשמע קול הקריאה של יום־טוב, שמגלה את הרצון כנ”ל. וזהו: מקרא קדש יהיה לכם – הינו קול הקריאה של יום־טוב, שהוא התגלות הרצון, שזה בחינת מקרא קדש כנ”ל, שהוא נשמע עתה על־ידי הצדקה, שמכניע את מצח הנחש, חכמת הטבע, כנ”ל. ואזי, על־ידי התגלות הרצון, כל מלאכת עבדה לא תעשו – כי על־ידי התגלות הרצון נעשה יראה, ועל־ידי יראה נשפע חסד, ואזי אין צריכין לעשות שום מלאכה, כי נתקים העולם בחסדו, בבחינת: עולם חסד יבנה, ואזי: ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו', ואתם כהני ה' תקראו, כנ"ל. וזהו: כל מלאכת עבדה לא תעשו – כי אין צריכין לעשות שום מלאכה ושום עסק, כי נתקים העולם בחסדו, בחינת: ואתם כהני ה' תקראו, כנ"ל:

יש חלוק בין החיות רעות ובין המצח הנחש, כי חכמי הטבע, שהם בחינת חיות רעות, הם החכמים שאוחזים בחכמת הטבע להנאתם, כי יש להם הנאה מזה, כדי להחזיק דעת ושקר שלהם וכיוצא. אבל החכם, שהוא בבחינת מצח הנחש, הוא רשע וכופר בלי שום הנאה, שאין לו שום הנאה מחכמתו, רק הוא (כמו רשע ירא, שהוא) רשע וכופר בלי שום הנאה כנ”ל:

כלל המאמר כלו אחד, וכלו קשור זה בזה, שהצדקה היא קשה מאד בהתחלה, אבל התועלת של הצדקה גדול מאד, כי על־ידי הצדקה אין צריכין לעשות שום מלאכה ועסק, כי נתקים העולם בחסדו, כי על־ידי הצדקה מוציאין יניקת מצח הנחש שיונק מזקני הדור, ואזי נשמע קול הקריאה של יום־טוב שמגלה את הרצון, ואזי נתגלה יראה, כי עקר היראה – על־ידי התגלות הרצון, ועל־ידי היראה נעשה כלי וצנור לקבל על־ידו השפעת החסד, כי בלא הכלי והצנור אי אפשר לקבל את החסד, רק על־ידי היראה, שהוא צנור וכלי, על־ידה מקבלין את החסד, ואזי מתקים העולם בחסדו, ואז אין צריכין לעשות שום מלאכה, כי נתקים: ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו’, כנ”ל: