# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/4/2/

ובחינה זו, דהינו התחלת הצדקה, היא קשה וכבדה מאד. כי כל העבודות וכל התשובות, כל מה שרוצין לעשות איזה עבדא בעבודת השם, כמה קלין של אוי ואבוי וכמה גניחות וכמה כפילות וכמה הטיות (הינו תנועות משנות שעושין יראי ה’ בעבודתם) צריכין לעשות קדם שעושין איזה עבדא. ועקר בהתחלה, שאז קשה מאד, כי כל התחלות קשות (מכילתא פ’ יתרו והובא בפירש”י שם), וצריכין כמה קלין וכמה גניחות וכו’ קדם שמתחילין איזהו התחלה. וגם אחר־כך, לאחר ההתחלה, גם־כן אינו בא בנקל עבודת השם, וצריכין כמה יגיעות וכמה תנועות כנ”ל קדם שזוכין לעשות איזה עבדא שיהיה לה הדור. אך ההתחלה קשה מאד כנ”ל, כי עקר תולדותיהן של צדיקים – מעשים טובים (תנחומא פ’ נח והובא בפירש”י שם). נמצא, שהמצוות ומעשים טובים וכל עבודת השם הם בחינת הולדה, וקדם ההולדה כמה קלין וכמה חבלים וצירים יש להיולדת קדם שמולדת ההולדה, ובפרט מבכירה, דהינו הולדה ראשונה של אשה, שאז קשה עליה מאד, כמו שכתוב (ירמיה ד): צרה כמבכירה. שזה בחינת ההתחלה, בחינת: כל התחלות קשות כנ”ל. וצדקה היא תמיד התחלה, בבחינת (דברים טו): פתוח תפתח. שאפלו כשיש פתח והתחלה, הצדקה היא פותחת יותר ויותר ומרחבת הפתח יותר, כי כל דבר ודבר מעבודת השם, כשרוצין לכנס באותו הדרך ואותו העבודה, צריכין לפתח שם פתח לכנס באותו הדרך, וזה בחינת: כל התחלות קשות, מחמת שבהתחלה צריכין לשבר ולפתח פתח מחדש, על־כן קשה מאד. וסגלת כח הצדקה – להרחיב ולפתח הפתח יותר ויותר, שכשעושין איזהו פתח באיזה עבודה ונותנין צדקה, אזי הצדקה פותחת ומרחבת הפתח יותר ויותר, כי צדקה היא ההתחלה של כל ההתחלות, כי היא פותחת ומרחבת כל הפתחים כנ”ל. וגם בצדקה עצמה יש התחלה, דהינו כשמתחילין לתן צדקה, שזה בחינת: ואת הערבים צויתי כנ”ל, ועל־כן התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאד, כי היא בחינת התחלה של כל ההתחלות כנ”ל: