# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/4/8/

ודע, שזה המצח הנחש יניקתו מזקני הדור, ממאריכי ימים שבדור, כשאין בהם שלמות, מזה יונק מצח הנחש הנ”ל, כי זקן – זה קנה חכמה (קידושין לב:), וצריך האדם, כל מה שמזקין, כל מה שנתוסף ובא לו יום מימי חייו, להוסיף בכל יום ויום שבא אחר־כך תוספות אור קדשה ודעת, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (קינים פ”ג): זקני תלמידי־חכמים, כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן. כי צריכין בכל יום ויום שבא אחר־כך להוסיף בו קדשה ודעת, כמו שכתוב (בראשית א): ויקרא אלקים לאור יום – שכל יום צריך שיאיר ביותר כנ”ל.

אבל כשהזקנים, המאריכי ימים שבדור, פוגמים את ימיהם, ואין מוסיפין אור קדשה ודעת בכל יום ויום, מזה יונק מצח הנחש, חכמת הטבע הנ”ל, (כי מנפילת הימים של הזקנים, אשר אין דעתם מתישבת כנ”ל, מפגם הדעת הזה של אלו הזקנים יונק מצח הנחש, שהוא חכמת הטבע) ומתגבר, חס ושלום, דעת חכמת הטבע, שכופרים ברצון על־ידי נפילת הדעת והימים, שנופלים מהזקנים המאריכי ימים שאינם כראוי, כנ”ל. וזהו בחינת (איוב יד): קצר ימים, שבע רגז. הינו שתי הבחינות הנ”ל. קצר ימים זה בחינת הזקנים שאינם כראוי, שאין מוסיפין קדשה ודעת בכל יום, שזהו עקר הזקנה והאריכות ימים כנ”ל, וכשהזקנים פוגמים את ימיהם ואין מאריכין את ימיהם בקדשה ודעת כנ”ל, זה בחינת קצר ימים, ומזה יונק מצח הנחש, שהוא הפך מצח הרצון, וזהו: שבע רגז – הפך הרצון כנ”ל.

אבל כשהזקנים כראוי, בחינת: זקן – זה קנה חכמה וכו’ כנ”ל, על־ידי־זה מתגבר התגלות הרצון, בבחינת (ישעיה ט): זקן ונשוא־פנים – שעל־ידי זקן שבקדשה מתגבר הרצון, שהוא בחינת נשוא־פנים, כי נשיאת פנים [הוא] בחינת רצון, כמו שאמר אלישע ליהורם (מלכים–ב ג): לולי פני יהושפט אני נשא אם אביט אליך ואם אראך – שאלישע לא היה לו שום רצון ליהורם, רק על־ידי נשיאת פנים של יהושפט, על־ידי־זה נתרצה אליו. נמצא, שנשיאות פנים הוא בחינת רצון, וזה בחינת זקן ונשוא־פנים, כנ”ל: