# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/4/9/

וצדקה מועיל לזה, שעל־ידי הצדקה מתקנין ומעלין פגם נפילת הימים והדעת של הזקנים מאריכי ימים שאינם כראוי, שמזה יניקת מצח הנחש כנ”ל, בבחינת (קהלת יא): שלח לחמך על פני המים, כי ברב הימים תמצאנו – שכח הצדקה מוצאין ברב הימים, דהינו במאריכי ימים, כי על־ידי הצדקה מעלין ומתקנין הפגם שלהם כנ”ל. וזהו: שלח לחמך על פני המים, הינו שתתן צדקה, והכתוב מבטיחך, שההפסד שאתה מפסיד ממונך שפזרת לצדקה תרויח ותמצאנו ברב הימים, במאריכי ימים כנ”ל, כי על־ידי הצדקה מעלין פגם נפילת הדעת של המאריכי ימים, שמזה הוא יניקת מצח הנחש כנ”ל, ומוציאין כל היניקה והחיות של מצח הנחש, חכמת הטבע, ומתגבר בחינת מצח הרצון. כי עקר עבודת הצדקה היא בבחינת: ואת הערבים צויתי וכו’ כנ”ל, דהינו מה שצריכים בהתחלה לשבר האכזריות, להפכו לרחמנות, ומזה בעצמו מתגבר בחינת הרצון, כי מנה ובה אבא ליזיל בה נרגא (סנהדרין לט), מאחר שמתגבר ומהפך אכזריות שבטבעו לרחמנות, על־ידי־זה נתהפך הרגז לרצון.

ואזי, כשנכנע מצח הנחש ונתגלה בחינת מצח הרצון, אזי נכנעים ונופלים קול החיות רעות, ונשמע קול הקריאה של יום־טוב, שהוא התגלות הרצון כנ”ל. ואזי, כשנתגלה הרצון, נעשה יראה כנ”ל. ועל־ידי היראה יכולין לקבל החסד כנ”ל. וכששופע החסד, אזי אין צריכין לעשות שום עסק ומלאכה כנ”ל, כי אזי נתקים: ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו’ ואתם כהני ה’ תקראו וכו’, כנ”ל. וכל זה נעשה על־ידי הצדקה כנ”ל. נמצא, שתועלת הצדקה גדול מאד: