# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/5/11/

אבל יש שבא טמאה הנ”ל מבחינה אחרת. כי דע, שעל־ידי רבנים ודינים שאינם כשרים, שעושין עוות הדין, על־ידי־זה בא טמאה הנ”ל, חס ושלום, כי על־ידי עוות המשפט, שהוא בחינת (תהלים קכב): כסאות למשפט, נופלין בחינת אהבות מן המרכבה, כי כסאות למשפט, שהוא בחינת המרכבה, שם הוא בחינת אהבה קדושה, בבחינת (ש”ה ג): מרכבו ארגמן, תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים. וכשנפגם המרכבה, בחינת כסאות למשפט, על־ידי עוות הדין – אזי נופלים משם אהבות נפולות, ועל־ידי האהבות הנפולות בא, חס ושלום, החמום והטמאה הנ”ל. ועוות המשפט נעשה על־ידי בחינת תפלין רעים.

כי יש בחינת תפלין, מחין, שיש בהם פסלת, כי התפלין, מחין, נעשין על־ידי שמעלין הלחות ושמנונית הגוף מבחינת החתים בשרו לבחינת חותם דקדשה, בחינת תפלין מחין כנ”ל. ויש לחות שצריכין לצאת, בבחינת טפת עשו וישמעאל, וכשמעלין בחינת אלו השמנונית מבחינת החתים בשרו אל המח, אזי נתערב פסלת בהמחין והתפלין, ועל־ידי־זה נעשה קלקול המשפט, בבחינת (חבקוק א): רשע מכתיר את הצדיק. הינו הפסלת, שמתערב ומסבב את המח, על־ידי שמעלין בחינת טפת עשו וישמעאל אל המח, על־ידי־זה נתקלקל המשפט. וזהו: על־כן יצא משפט מעקל, הינו קלקול המשפט כנ”ל, כי המשפט, על־ידי המח, כמו שכתוב בשלמה (מלכים–א ג): כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט. ועל־כן כשנפגם המח, נתקלקל המשפט.

ועל־ידי קלקול המשפט, בחינת משפט מעקל, על־ידי־זה בא, חס ושלום, טמאה הנ”ל, כנ”ל. וזה “מעקל” אותיות “עמלק”, שעל־ידו בא הטמאה הנ”ל, בבחינת (דברים כה): אשר קרך בדרך. וזהו (במדבר כד): וירא את הקיני – וירא את עמלק, שהם סמוכים זה לזה בתורה, כי טמאה הנ”ל, שהיא טמאת עמלק, היא באה על־ידי גרים, ככל המבאר למעלה. וזה בחינת “מראה” בחלום (כמו שקורין זאת הטמאה "מראין"). “מראה” ראשי־תבות: ר'שע מ'כתיר א'ת ה'צדיק, שעל־ידי־זה בא טמאה זו כנ”ל, על־ידי שנעשה עוות המשפט כנ”ל: