# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/5/9/

וזה בחינת חלום על־ידי מלאך, כי אלו המאמרות טהורות הם בחינת מלאך, בחינת חלום על־ידי מלאך, כי הדבור הוא הרשימה של המח, כי מה שנרשם ונעלם במח נחקק ונרשם בהדבור, וכשהמחין זכים, שעל־ידי־זה נעשין אמרות טהורות כנ”ל, אזי גם כשנסתלק המח בשעת שנה, ואין נשאר רק הרשימה של המח, שהוא בחינת דבור, אזי גם הרשימה זכה, בבחינת חלום על־ידי מלאך. וזה בחינת שאחר הסתלקות משה בא שר צבא ה’ ואמר: עתה באתי (יהושע ה). הסתלקות משה זה בחינת הסתלקות הדעת, בחינת שנה, שאז הדעת מסתלק, ואין נשאר רק הרשימו, אזי הוא בחינת: ויאמר וכו’ אני שר צבא ה’, דהינו מלאך, עתה באתי, כי אז נשאר הרשימו בבחינת מלאך, בחינת חלום על־ידי מלאך כנ”ל:

וזה בחינת: ה’ יתן אמר המבשרות צבא רב (תהלים סח). ה’ יתן אמר, זה בחינת אמרות טהורות הנ”ל, בחינת הרשימה של המח, שזה בחינת מלאך כנ”ל. וזהו: המבשרות צבא רב – הינו מלאכים כנ”ל. וזה בחינת מה שמובא בכתבי האר”י ז”ל, שצבאות הוא הנעלם של שדי, כי הנעלם של ש־ין ד־לת י־וד הוא בגימטריא “צבאות” עם הכולל, כמבאר שם. הינו שהנעלם של שדי, דהינו כשבחינת שדי, שהוא המחין, נסתלק, בחינת הסתלקות המחין בשעת שנה, ואין נשאר רק הרשימו, שהוא בחינת נעלם של שדי, אזי זאת הרשימו, שהיא בחינת נעלם של שדי, היא בבחינת צבאות, בחינת מלאך כנ"ל. וזה בחינת (דניאל ז): ושער ראשה כעמר נקא. שער ראשה זה בחינת התנוצצות המחין, כי השערות יוצאין מן המחין, וכשהמחין נקיים וזכים, אזי נעשה גם מהרשימו בחינת מלאך. וזהו: כעמר נקא. “עמר” ראשי־תבות: ע'שה מ'לאכיו ר'וחות (תהלים קד), בחינת מלאכים, שנעשין על־ידי הרשימו, כשהמחין נקיים וזכים כנ”ל.

אבל כשאין המחין נקיים וזכים, אזי נעשה מבחינת שערות בחינת (ישעיה יג): ושעירים ירקדו שם, בחינת חלום על־ידי שד. וזה בחינת אדם ובהמה, בחינת חלום על־ידי מלאך וחלום על־ידי שד. כי חלום על־ידי מלאך זה בחינת “אדם”, בחינת (בראשית א): נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. כדמותנו – זה כח המדמה, שהוא בצלמנו, בבחינת מלאך, בחינת חלום על־ידי מלאך, כי בשעת שנה המח מסתלק, ואין נשאר רק בחינת כח המדמה, וכשהמחין זכים, אזי גם הכח המדמה שנשאר הוא בבחינת מלאך, בחינת: כדמותנו בצלמנו – שהכח המדמה הוא בצלמנו, בבחינת מלאך כנ"ל, בחינת חלום על־ידי מלאך, וזה בחינת אדם, כמו שכתוב: נעשה אדם וכו’. אבל חלום על־ידי שד זה בחינת “בהמה”, בבחינת (חבקוק ב): ושד בהמות יחיתן.

וזה בחינת (תהלים מט): אדם ביקר בל ילין – הינו כשאינו לן וישן ביקר, בבחינת תפלין כנ”ל, הינו שאינו מזכך המחין, בבחינת תפלין, אזי: נמשל כבהמות נדמו – הינו אז הכח המדמה, בבחינת בהמה, בחינת חלום על־ידי שד, שזה בחינת בהמה כנ”ל.

וזה אותיות “מלאך” ראשי־תבות: כ'י ל'אלקים מ'גני א'רץ (שם מז). כי על־ידי מגני ארץ נעשה המלאך, על־ידי שמתקנין המחין והתפלין כנ”ל, שעל־ידי־זה נעשה בחינת חלום על־ידי מלאך כנ”ל: