# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/7/12/

וזה בחינת מזג הראה. כשהראה היא במזג השוה, היא כלולה מכל הבחינות הנ”ל. כי הראה היא מאירת עינים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (חולין מט) – זה בחינת תלמיד, שהשגתו בחינת: ואראה את ה’. גם על־ידי הראה בא שנה (כמבואר לעיל בסי’ ה) – זה בחינת השגת הבן, שהשגתו בחינת מה, בחינת: מה חמית וכו’, שזהו בחינת שנה, בחינת (ישעי’ סד): עין לא ראתה אלקים זולתך. ורוח החיים שבתוך הראה זה בחינת מקיפים הנ”ל, בחינת (קהלת א): סובב סובב הולך הרוח, בחינת (איוב ד): ורוח על פני יחלף, בחינת אור הפנים.

וכשהשמנים של הראה הם במזג השוה, על־ידי־זה מאיר אור הפנים, בבחינת: להצהיל פנים משמן. הינו על־ ידי השמנים של הראה מאיר אור הפנים, בחינת מקיפים. והידים הנ”ל שיש בים החכמה כנ”ל, בהם נתגלה אור הפנים, בחינת מקיפים, שהם בחינת הארת הרצון, בבחינת: פותח את ידך וכו’, כנ”ל. וזהו בחינת חת”ך, שהוא סופי־תבות של פות’ח א’ת יד’ך, שהוא השם של הפרנסה, כמובא. חת”ך שתי פעמים "רוח", הינו שבאלו הידים הנ”ל נתגלה בחינת המקיפים, שהם בחינת: סובב סובב הולך הרוח, בחינת: ורוח על פני יחלף, כנ”ל. וזה בחינת (יחזקאל י): וידי אדם מתחת כנפיהם – זה בחינת כנפי הראה, ששם סובב הרוח, בחינת מקיפים, שמשם נמשך בחינת הארת הידים כנ”ל:

וזה בחינת: רוח איש יכלכל מחלהו (משלי יח). רוח איש – זה בחינת רוח־החיים הנ”ל, שהוא בחינת: סובב סובב הולך הרוח, בחינת מקיפים, שמשם נמשך פרנסה וכלכלה, בחינת: יכלכל וכו’, כנ”ל: