# עד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/74/

אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח. כי פרשת פרה קורין כדי שיהיו נזהרין לטהר מטמאת מת, כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח. ובתחלה הוא בחינת “פור”, כי פורים על־שם “הפר” (אסתר ט וע’ בכוונות האריז”ל בסוד הפיל פור ובסוד פרה אדומה), ואחר־כך נעשה “פרה”, כי גם פורים הוא בודאי הלוך ודרך לפסח. וזהו בחינת (שיר־השירים ה): שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר. שפתותיו זה בחינת פסח – פה סח, (כמובא). שושנה היא אסתר, (כמובא בזהר הקדוש ובכתבי האריז"ל, ושושנה גימטריא אסתר). נוטפות מור עובר זה בחינת מרדכי – מר דרור (חולין קלט:), לשון חרות, בחינת חרות של פסח. ועל־כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק (שמות כג): שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם. מ’מצרים ו’לא י’ראו פ’ני ר’יקם – ראשי־ תבות “פורים”, כי פורים הוא דרך לפסח, שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ:

(ופסק באמצע הענין ולא גלה יותר)

כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח, ועל־כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים. ועכשו... (ולא סים)